על הבחירות בלשכת עורכי-הדין – זה נוגע לכל אזרח!
|
מדוע המוסד שהוקם מכוח החוק על מנת להגן על ציבור הנזקקים לשירותיהם של עורכי-הדין אינו מגן על האינטרס הציבורי, אלא על האינטרסים של עסקניו?
בסוף חודש יוני השנה תתקיימנה הבחירות למוסדותיה של לשכת עורכי-הדין.
לכאורה מה לבחירות האלה ולאזרח שאינו עורך-דין, אבל יש הרבה.
לשכת עורכי-הדין מקיימת דין משמעתי לחבריה, אבל כל אזרח אשר התלונן אי-פעם נגד עורך-דין יודע כמה הוא צריך להמתין עד שתלונתו תטופל, ובמקרים רבים היא נגנזת בלי הליכי-משמעת כלשהם.
מדוע הדבר כך? משום שהמחוקק רצה שעורכי-הדין יישפטו על ידי חבריהם, דהיינו שעורכי-הדין "ישפטו את עצמם".
אבל, מסתבר, גם עורכי-הדין עצמם לא רווים נחת מ"משפט החברים" הזה, או, למען הדיוק, ממשפט ה"חברים" הזה, עליו אפשר לומר כי "עם חברים כאלה אינך זקוק לאוייבים".
מדוע הדבר כך? משום שבחירת חברי בתי הדין המשמעתיים של הלשכה היא בחירה "פוליטית", ולא מקצועית. חלק מחלוקת-הכיבודים-והשררה של עסקני הלשכה.
ההגיון אומר, איפוא, שמקצוע עריכת-הדין צריך להיות מוסדר ומפוקח על ידי המדינה, אשר תתן את הרשיון לעריכת-דין, וגם תשלול אותו ממי שאינו ראוי להיות עורך-דין – בדיוק כפי שנעשה הדבר במקצוע ראיית-החשבון, ברפואה, ובמקצועות נוספים.
ואם רואי-החשבון, הרופאים או בעלי מקצועות אחרים רוצים להתארגן כדי להגןעל האינטרסים המקצועיים שלהם – הכל חופשי-חופשי, כי במדינת ישראל מותר להתארגן, לכל מטרה לגיטימית.
אבל בעריכת-הדין ההסדר שונה: החוק הקים את לשכת עורכי-הדין כ"איגוד מקצועי כפוי", אשר תפקידו על פי החוק הוא לשמש כ"משטרת עורכי-הדין", ובאשר להגנה על האינטרסים של עורכי-הדין – ללשכת עורכי-הדין מותר לטפל גם בנושא הזה, אבל היא לא חייבת לעשות את זה.
נו, וכאשר נותנים לעסקנים שררה – אך טבעי הוא שהשתן עולה להם לראש, וכאשר השתן עולה להם לראש, הם לא חושבים לא על עורכי-הדין, לא על הלקוחות ולא על הציבור בכללותו – אלא רק על עצמם.
וכדי לשמור על נתח-השררה – שיש בו לא רק כבוד ומעמד, אלא גם ישיבה על "ברזי-הכסף" של המקצוע – צריך להיות נחמד אל המימסד המשפטי ובמיוחד אל השופטים. להחניף להם, לרצות אותם – גם כאשר הם, השופטים, דואגים לעצמם ולאגו שלהם.
והם אפילו קבעו – והצהירו על כך מהמקפצה – שעורך-הדין חייב נאמנות קודם-כל לבית המשפט, ורק אחר-כך ללקוחותיו.
אתה הבנת את זה, ברוך? אתה משלם לעורך-הדין כדי שייצג אותך בקומה זקופה, והוא נאלץ "למכור" אותך בגלל הקפריזות של השופטים.
זה מה שקורה כאשר החוק יוצר "לשכה" בולשביקית התלויה בחסדי השלטונות, והיא חייבת להם את האתנן – אותו היא מממנת מכספך, האזרח הנזקק לשירותיו של עורך-הדין, כאשר התירוץ להקמתה של הלשכה כ"מסדירת המקצוע" הוא ההגנה עליך, האזרח.
והנה, לקראת הבחירות קם עורך-דין בעל-אמצעים – אמנון רפאל – עם מצע חדש: הליכה לבחירות על מנת לפרק את הלשכה כגוף שעורכי-הדין חייבים להיות חברים בו, וסלילת הדרך להקמתם של איגודים מקצועיים וולונטאריים.
אבל היזמה הזאת דעכה חיש-מהר, ואמנון רפאל חבר אל אחד המתמודדים האחרים.
על מה עכשיו ההתמודדות? אתם מוזמנים לעקוב אחר מדור הבחירות בלשכת עורכי-הדין.