המגזין למחשבה פתוחה - מדע, טכונלוגיה, פילוסופיה, ביקורת הממסד
תחקירים:  א-דורה, רבין, אדיסו מאסלה, כפר כנא
צור קשר

עדויות שוטרים ושופטים על הרשעות שווא בישראל, התוצאה בד"ח הלמ"ס: בישראל 99.9 אחוז מורשעים בדין!

נחום שחף נתוני הלמ"ס 14.05.2007 06:05

עדות קשה של קצין משטרה שימחי על השיטה המשטרתית להשגת הודאות שווא. בדיון בכנסת עוד ב-2002: בישראל אחוז ההרשעות (97%) היה הגבוה בעולם, מדי שנה 40 אלף איש ישבו בתאי מעצר בלי שיוגש נגדם כתבי אישום, מאלפיים בקשות בשנה להאזנות סתר אושרו 1998, מאז קום המדינה התקיימו רק ארבעה משפטים חוזרים, אלא שאחוז ההרשעות גדל ל-99.8 אחוז ובהמשך ל-99.9 אחוז (999 ל-1000, דוחות הלמ"ס ל-2007 ול-2008) . שופט מחוזי טימן: יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי. פרופ' ריצ'רד פוזנר שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה"ב: בית המשפט הישראלי משתמש בחוקים כטיוטה שבית המשפט חופשי לשכתבה. מדוע התקשורת מסתירה?




שופט מחוזי לשעבר טימן:   "יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי". השופט שפסק לא פעם בניגוד לדעת הפרקליטות הוגדר על ידם כהזוי,  התוצאה: רבים מבתי המשפט בישראל הפכו לחותמת גומי לפרקליטות המדינה. 

דוגמא מעדותו של קצין משטרה שהיה הגון מספיק כדי להודות בשיטות המשטרה להשגת הודאות שווא (החומר המלא הקשה בהמשך): שמחי הודה כי החוקרים התמחו במכות במקומות הרגישים למשל "בעצמות הרגליים, בביצים ובבטן", או, תוך מכות עם מקל מטאטא על הפנים "העין נשפכה, נדברנו בינינו כי במקרה שנישאל נטען שהנחקר השתולל וקיבל מכה מפינת השולחן וכך נפגע".

האם טימן מגזים? האם השופטים ששמעו משימחי ואחרים על השיטות המשטרתיות הפנימו את השיטה להשגת הודאות שווא? בודדים דוגמת טימן ושימחי היו הגונים מספיק כדי להודות בעוולות. הרוב המכריע ממשיך להסתיר כפי שניתן לראות מתוך הדוגמאות המוצגות בהמשך.

מהקל אל הכבד:

עו"ד יעקב וינרוט על הפרקליטות: "הפרקליטות מתבצרת בהאשמותיה במקום לחפש את האמת. כשהשופט בדימוס גבריאל בך היה פרקליט המדינה, ידעת שהיה מעוניין באמת. היום קשה לומר שהנורמות הללו קימות" (
קישור)
זמן לא רב לאחר שפרסמו דברי וינרוט על הפרקליטות הוא הועמד לדין על שוחד (ויצא זכאי) במה שנראה כתפירת תיק (
סילופים עיוותים והטעיות, וכן ביהמ"ש מצביע על נקודות בהן הפרקליטות לא אמרה אמת)

בדיון בועדת הכנסת בשנת 2002 נטען כי בישראל אחוז ההרשעות הגבוה בעולם 97%. באותו דיון התגלה שבתי המשפט בישראל הפך לחותמת גומי של הפרקליטות, לאחר ש-99.9% מ-2000 בקשות להאזנות סתר מאושרות. יו"ר הוועדה, אופיר פינס, ציין כי מדובר בנתון מדהים המחייב דיון ציבורי. במדינה. לדברי משגב, מאז קום המדינה התקיימו רק שלושה או ארבעה משפטים חוזרים.
בכל שנה ישנם 60,000 מעצרים, ורק כנגד 20,000 מהם מוגשים כתבי אישום. משמע: 40,000 איש (שני שליש) יושבים בתאי מעצר מדי שנה מבלי שמוגשים נגדם כתבי אישום (מאז מספרם גדל ל-60 אלף - פרופ' בועז סנג'רו במאמרו "מדוע אסור להרשיע על סמך הודאה ללא סיוע" קישור).
עו"ד חיים משגב אמר בדיון, כי שיעור הזיכויים במדינת ישראל הוא כנראה הנמוך ביותר בעולם, כמו גם מספר המשפטים החוזרים המתקיימים.

בועדה הכנסת צויין כי כמה מהפרשיות שהתגלו בשנים האחרונות עברו בקול דממה דקה ללא הפקת מסקנות אמיתיות. הציבור  והממשל אינם מודעים עד כמה קשה המצב. עו"ד בראון תקף את העדר המעורבות של חברי ועדת חוקה חוק ומשפט, והגדיר אותה כחסרת תקדים בעולם המערבי.

אלא שמאז הדיון בכנסת ב-2002 הסיכוי של נאשם בישראל לזכות במשפט הוגן החמיר פי 30 לערך. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
לשנת 2006 (קישור) עולה שבמשך שנתיים רצופות בשנים 2003 - 2004,  מתוך 1000 איש שעמדו לדין על עברות חמורות, 998 יצאו חייבים (99.8 אחוז), ורק 2 !! יצאו זכאים (0.2%) זאת לעומת 300 עד 400 מזוכים מתוך אלף העומדים לדין באירופה, ועד 500 לאלף בארה"ב (תלוי במדינה). .
 מאז פרסמתי את המאמר לראשונה ב-2007, אחוז המורשעים עלה ל-99.9 אחוז ! כלומר רק  1 ל-1000 מהעומדים לדין יוצא זכאי:

הלמ"ס - השנתון הסטטיסטי לשנת 2007 מציג את אחוז המורשעים לשנת 2005.
הנתון המבהיל חזר
בפרסומי הלמ"ס לשנת 2008 המציג את אחוז המרושעים לשנת 2006.

אבל לא הכל רע. במאי 2007 פרסמתי את את האחוז המדהים של ההרשעות לשנים 2003 ו-2004 "בתפוצת נאטו". לא הייתי יחיד. הממצאים יש להניח הגיעו לעיני מערכת המשפט שלא אהבו את הפרסום. התוצאה: לאחר שנתיים  בהם רק 1 ל-1000 יצא זכאי המספר גדל בשנת 2007 (פרסום ב-2009) ל-14 ל-1000 (קישור), (קרוב ל-99 אחוז הרשעות הגרוע פי 2 -ביחס לאחוז הזכאים בעת הדיון בכנסת) על כן עדיין הגרועה בעולם (ראה הדיון בכנסת ב-2002).

הערה - אלא שבפרסום שב 2009 (לשנת 2007) אחוז המרושעים בשנה הקודמת (2006) שהיה 99.9 אחוז - נעלם מהדו"ח, מה שמעלה חשד לגבי אמיתות התוצאה לשנת 2007.
ואכן כתוצאה מלחץ המערכת המשפטית הלמ"ס הפסיק לפרסם את התוצאות....

תפירת תיקים ושחיתות במערכת המשפט בפרקליטות ובמשטרה : השופט טימן מפליל את עמיתיו

משאל בקרב עורכי הדין במחוז ת-א גילה, ש
רוב הפרקליטים שהשתתפו במשאל קבעו: שופטים עלולים לקבל שוחד
(ולא כפי שנכתב בכותרת במעריב כאילו "שופטים נוטים לקחת שוחד").
 

ראש מח"ש: בפרקליטויות 'קברו' תיקי שוטרים, שוטרים אינם משתפים פעולה בחדרי חקירות

הפרקליטות תפרה תיקים ליעקב נאמן, לרובי ריבלין, לליברמן ולרפאל איתן

דוגמאות מהחיים

קצין המשטרה שי שימחי חשף את השיטות בהם הוציאו הודאות שווא מנאשמי כנופיית מע"ץ:
"יצאנו בלילות עם חשודים מכוסים בשק. הפלאנו בהם את מכותינו. איימנו להטביע אותם. קשרנו אחד מהם לעץ שלידו היה תל נמלים, ומישהו מהחוקרים זרק עליו צואה והשתין עליו".

שמחי הודה כי הוא וחבריו לצוות החקירה התעללו, הכו ושיקרו בבית המשפט כדי להביא בכל דרך לידי הרשעתם של הנאשמים לשעבר. לדבריו, הוא וחבריו למדו על השיטות החקירה הברוטליות מאנשי השב"כ שהיו מעורבים בחקירה
שמחי הודה כי החוקרים התמחו במכות במקומות הרגישים, למשל, "בעצמות הרגליים, בביצים ובבטן".


"החשוד שהיה בחדר אתי ועם החוקר 'רוזי' קיבל מאתנו מכות בידיים חשופות ואגרופים ובעיטות בכל חלקי הגוף, וזה כדי להכריח אותו לדבר ולחתום על העדות שכבר רשמנו. בלהט המכות תפס 'רוזי' מקל של מטאטא והכה בו, ובלי כוונה פגע בעינו. העין נשפכה מתוך הארובה שלה. הדבר הפחיד אותנו מאוד ולקחנו אותו לטיפול רפואי, ייתכן לאיכילוב. נדברנו בינינו כי במקרה שנישאל נטען שהנחקר השתולל וקיבל מכה מפינת השולחן וכך נפגע.
או
"יצאנו בלילות עם חשודים כשהם מכוסים בשק או כובע גרב. הפלאנו בהם את מכותינו. איימנו להטביע אותם, ובפרדס ברמת השרון קשרנו את אחד הנחקרים ששמו אינו זכור לי. קשרנו אותו לעץ שלידו היה תל נמלים ומישהו מהחוקרים זרק עליו צואה וגם השתין עליו. השמענו קולות של כלבים כדי להפחיד אותו. כשחזרנו למחוז שטפתי את החשוד בזרנוק מי ברז כיבוי כי הוא הסריח. הוא רעד בכל גופו.

 

איך משיגים הודאות שווא בחקירות המשטרה?

בית המשפט תכנן תפירת תיק לקצב

עו"ד שפטל חושף צילומי הוידאו המוכיחים - בית המשפט טעה, קצב העיד אמת

מדד השחיתות: 90% מהציבור מאמין שמדינת ישראל נגועה בשחיתות, האמון במשטרה בתקשורת ובביהמ"ש העליון - נמוך מ-50% !!

על אנטומיה של רוע: השופט מרדכי בלזר שנודע באטימותו כשופט בית המשפט השלום קודם לתפקיד יו"ר ועדת השחרורים, וגם שם לא שינה את אופיו (קישור):  

השופטת הורנצ'יק נתפסה על עבירות מרמה והפרת אמון, היועץ המשפטי לממשלה לקח את העסק ברצינות -
מזוז: אישום נגד השופטת הורנצ'ק בשל עבירות מרמה והפרת אמונים. השופטת פוטרה מתפקידה כשופטת אך לא הועמדה לדין: עו"ד יוסי דר - פשע משתלם - אם אתה שופט

השופטת הילה כהן נתפסה בזיוף פרוטוקולים שופט העליון חשין מצא כי השופטת כהן שזייפה 14 פרוטוקולים והשמידה 12 בקשות נהגה שלא כהלכה אך "במעשיה לא נפל פגם מוסרי". השופטת הוענשה בנזיפה והועברה למקום כהונה אחר. 
אדם שנתפס על עדות שקר בבית המשפט מועמד לדין. שופטת שנתפסה על זיוף פרוטוקולים לא רואים פגם מוסרי במעשיה, השופטת המשיכה בתפקידה. 

מזכיר בדיחה על חיילים שלא החליפו את תחתוניהם משך שבועות רבים, בעיה שנפתרה בדרך יצירתית. החיילים התבקשו להחליף את תחתוניהם אלו עם אלו.

השופט דן ארבל, מנהל בתי המשפט בדימוס, על פסק הדין של חשין: אם זה לא זיוף אני לא יודע מה זיוף ארבל נזכר ב-4 מקרים דומים מתקופת כהונתו. מאיר שמגר נהג לזמן שופטים סוררים ללשכתו,  שהיו "מתפטרים מיוזמתם". שופטי העליון הנוכחיים לא מצאו פגם מוסרי.


בסופו של דבר הילה פוטרה ע"י הועדה למינוי שופטים שלא הסכימו לקבל את קביעת חשין. חשין בתגובתו חושף את המציאות העגומה אצל שופטים מכהנים "ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו. היו מקרים יותר גרועים מזה, שעברו בלא כלום, נגמרו באזהרה ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים, כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע השופט נשרף"  

ומקרה שטיפלתי בו אישית:
תפירת תיק בוטה בשיתוף פעולה של המשטרה הפרקליטות ובית המשפט:
יהושע אליצור גר צדק כחיה נרדפת ,מאמרו של בועז מושקוביץ ז"ל על אותה פרשה: קונספירציה המילה האסורה

מבקר המדינה: ועדת הבחירות לכנסת ה-17 בראשות ביניש שילמה מיליוני ש"ח שלא כדין,
התשלום לשעת עבודה היה גבוה פי 6 מהמחיר המקובל. שולמו 186 אלף שקל תמורת "בדיקת מועמדים לכנסת" אך "לא ברור" עבור מה שולם. ועדת הבחירות שילמה 2,879 דולר לשכירת מחשב בודד לשלושה חודשים (למאות מחשבים), סכום הגדול למעלה מפי 5 ממחיר החוזה 560 דולר שגם הוא נראה מוגזם להפליא. בייניש הוזמנה לדיון בועדת הכנסת אך סירבה להגיע. הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה התעלמו, איש לא הועמד לדין !

מה אומרים בעולם על ביהמ"ש הישראלי?

הפרופ' ריצ'רד פוזנר שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה"ב פירסם ביקורת על אהרון ברק ובתי המשפט בישראל
: "ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים", וזאת משום שבית המשפט הישראלי "משתמש בחוקים עצמם כטיוטה ראשונה שבית המשפט חופשי לשכתבה": קישור

פרופ' רוברט בורק, שופט לשעבר, מבכירי המשפטנים  בארה"ב מביא דוגמאות להיבריס (יהירות) המשפטי בישראל, "להשתלטותם  על בית המחוקקים הישראלי באמצעות פרשנות כוחנית ומתעתעת"
"החובה להגן על החוקה ועל ערכיה, הופכת בידיו ליומרה שיפוטית (היבריס) ליצירת חוקה שבה העם לא בחר, ואז להגנה על כתב הזכויות השיפוטי הזה מפני תביעותיה הלגיטימיות של הדמוקרטיה". "
שופטים עשויים לשנות את החוקה כרצונם, אבל העם ונציגיו הנבחרים אינם רשאים לעשות זאת".
"השאלה אינה מה השופט רוצה", מסביר ברק, "אלא מה החברה צריכה". אלא שביטולו של חוק בידי הרשות השופטת משמע עקיפת רצון העם המשתקף בהחלטת נציגיו הנבחרים.
בית המשפט של ברק יכול להפוך חקיקה רגילה לחוקה, לכפות אותה על המדינה ואז להכריז על סמכותו למנוע כל תיקון דמוקרטי שלה.
בכך קבע ברק שיא עולמי חדש בהיבריס שיפוטי.
בית המשפט העליון קבע בניגוד להחלטת הכנסת כי הממשלה אינה רשאית לאסור הגירה אליה מאזורים עוינים בעתות מלחמה כיוון שאיסור כזה יפגע בזכותם של ערביי ישראל להינשא לפלסטינים ולהכניסם לישראל. בית המשפט דחה אפוא שיקולים של ביטחון לאומי – אפילו בעתות מלחמה – מפני זכות אישית מומצאת שהמחוקק שלל.

אוולין גורדון במאמר בג`רוזלם פוסט ב-11 במאי 2006, "חוקי היסוד לא עברו כל הליך של אשרור חוקתי והתקבלו בידי רבע בלבד מחברי הכנסת". המהפכה החוקתית של ברק סותרת את קביעתו של ברק עצמו שלפיה "בית המשפט מוסמך לפרש את החוקה, אך הוא אינו מוסמך לכונן חוקה".

את התוצאה האזרח בישראל חש על כבודו וחירותו תוך הפרת חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו":

  שמונה שנים אחרי הדיון בכנסת ומאז אחוז ההרשעות הגבוה בעולם גדל עוד יותר, בית המשפט קבע לעמוס ברנס פיצוי בסך 5 מליון ש"ח על מאסר שווא על רצח רחל הלר שלא ביצע, יוסי ביילין טוען שמערכת המשפט הישראלית הטובה בעולם (בעתון "ישראל היום") "העובדה שהמערכת מצאה אותו זכאי ופיצתה אותו היא תעודת כבוד לרשות השופטת בישראל ומוכיחה את נכונותה להודות בשגיאותיה" .וכן: "אני מאמין ומקווה כי אחוז היושבים בכלא על לא עוול בכפם קטן בישראל מאשר במדינות דמוקרטיות אחרות בעולם".
מול שיעור ההרשעות הגבוה בעולם ומספר המשפטים החוזרים בישראל הנמוך, קביעתו של יוסי ביילין מי שהיה ח"כ ושר המשפטים נראית כבדיחה. .


כיצד המערכת המשפטית מתמודדת עם אחוז ההרשעה הקשה?
לא פעם מנסים גורמים בכירים בפרקליטות ובמערכת המשפט להסביר את אחוז ההרשעות הגבוה בטענה שהפרקליטות בישראל
נזהרת בהגשת כתבי אישום. מעניין מה היה אומר עמוס ברנס כנופיית מע"צ הבדואי אל עובייד ואחרים מול הטענה היצירתית.
עם זאת יש לבחון מה אומרים הנתונים?

מאז 1990 מספר העומדים לדין בישראל עלה ב-37% (מ-31,938 ל-43,803) בעוד מספר הזיכויים ירד פי 46!! (מ-46 לאלף ל-1 לאלף).כשבוחנים את הדרדרות אחוז הזיכויים בבתי המשפט מאז שנת 1990 עולים הנתונים הבאים:
כבר בשנת 1990 רק -5% יצאו זכאים וזאת לעומת עד כ-50% בארה"ב (
קישור) וכ-30% עד 40% באירופה (מספר הזיכויים בישראל היה קטן פי 6 עד פי 8 ביחס לאירופה ופי 10 ביחס לארה"ב), אלא שאחוז המזוכים בדין הלך והדרדר ואיתן שארית זכויות האדם בישראל, ל-2.6% ב- 95, ל-0.2% בשנים 2003 ו-2004, ול-0.1% (1 פרומיל)ׂ בשנת 2005 ו-2006  ! דהיינו 1 ל- 1000!!

בישראל סיכוי חף מפשע לצאת זכאי שואף לאפס, אלא אם אתה מגיע אל יחידי הסגולה העושים מלאכתם נאמנה (ראויים להערכה מיוחדת מול האוירה השלטת בבתי המשפט). ולמי שעדין לא הפנים את הקטסטרופה הסיכוי של אדם העומד לדין בישראל להכנס לכלא גבוה פי 300 עד פי 400 לערך מאשר באירופה, ועד פי 500!! ביחס לארה"ב.
והעתונות הצדקנית מחפה (פרט לבודדים)
.

חפים מפשע בבתי כלא בישראל, מול חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עליה מתפארת מערכת המשפט הישראלית;
בישראל נכנסים לכלא בכל שנה למעלה מעשרת אלפי איש (פרסומי הלמ"ס), מתוכם כשלושת אלפים שהיו יוצאים זכאים באירופה.ועד כחמשת אלפים בארה"ב,
עשרות אלפי חפים מפשע איבדו את חירותם את כבודם ואת פרנסתם. עמוס ברנס, כנופיית מע"ץ, ורבים אחרים אינם אלא קצה הקרחון התפלצתי.

אם בשנת 1990 כ-7 אלפים איש נכנסו לכלא (נתוני הלמ"ס), תוך 10 שנים  (שנת 2000) המספר עלה לכ-9 אלפים, ל-11 אלף בשנת 2004 וכמעט-13 אלף בשנת 2005 ו2006. בתוך 15 שנה מספר הנכנסים לכלא גדל כמעט פי שניים.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בישראל נראה כבדיחה.

לא פלא שרבים מאזרחי המדינה ברחו מכאן.

האחראים לכך מערכת נפשעת דוגמת פרופ' היס שהורשע ע"י ועדת סגלסון בגניבה ורמייה אך משמש בפועל כראש המכון הפתולוגי בישראל (תיקון: פוטר השבוע לאחר שנים רבות), ראשי הפרקליטות בשנים הרלונטיות חלקם מכהנים בעליון, נאווה שם-אור שמונתה לאחרונה כשופטת במחוזי, ואחרים דוגמת ניצב מזרחי שהיה אחראי עפ"י קביעת מבקר המדינה  ל-17 אלף האזנות סתר לא חוקיות, בגיבוי פרקליטת המדינה עדנה ארבל, רבים ורעים אחרים מתוך ראשי המשטרה בישראל שהיו אחראים עם הפרקליטות להכנסת אלפי חפים מפשע לבתי הכלא ולחיפוי על פושעים שהיו חלק מאותה קליקה נפשעת.  

זה מכבר איבדתי את האמון בחלקים לא מבוטלים של החונטה.

שופטים ישרים שלא נכנעו לעריצות הפרקליטות שילמו מחיר לא קל, דוגמת השופט שלי טימן שהוכרז על ידם כהזוי וכסובל מבעיה פסיכיאטרית!! לאחר  שלא אהבו את פסיקתו בניגוד לדעתם המלומדת : “מדובר באדם הזוי” הכריזה הפרקליטות על השופט שלי טימן שזיכה (מחמת הספק) נאשם ש”הודה” במשטרה שהוא מי שרצח בדקירה את הקורבן, שעה שנתגלה שהיא נרצחה בכלל בחניקה. גם הסכין של “הרוצח שהודה” לא נמצאה. השופט כתב שיש לו בעיה להרשיע אדם רק על סמך הודאה מוזרה כזו, וכמוהו סברו גם חברותיו להרכב השופטות תחיה שפירא ושרה ברוש, אבל הפרקליטות זעמה בעיקר עליו ומסרה לכתבים ש”לשופט שלי טימן יש בעיות קשות שאינן מתחום המשפט, אלא מתחום הפסיכיאטריה" (ציטוט ממאמר ב-NFC (קישור) תחת הכותרת המשנה "השופט והפרקליטות") 

פלא ששופטים הגונים חוששים מהם?


מתי האחראים למעשים נפשעים אלו יעמדו לדין?

איכן הארגונים לזכויות האדם? איכן האו"ם?
איכן העתונות הישראלית?
כלב השמירה של הדמוקרטיה?

בידיעה שהתפרסמה ביום 17/2/09 התקבל מהמערכת עצמה אישור לאחוז הגבוה של ההרשעות (99.9) בהרצאתו של ד"ר בועז סנג'רו בפאנל רב משתתפים שהתקיים בבית לשכת עורכי הדין. תחת הכותרת "מי ישמור על השומרים" אושרה קיומה של הסטטיסטיקה המדהימה להחליש את הפרקליטות לחזק את שלטון החוק.

אני מבקש להחליש את הפרקליטות בכדי לחזק את שלטון החוק, אמר ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ד"ר בועז סנג'רו.
פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור, ציין בתגובה כי "מדינת ישראל יכולה להתפאר במערכת אכיפת החוק שלה", טענה שנסתרה בידי השופט (בדימ.) בועז אוקון, ובידי ד"ר בועז סנג'רו.
דוגמא מדהימה להתנהלות הפרקליטות העלתה באותו כנס יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, עו"ד רחל תורן שייצגה שניים מן הנאשמים בפרשת האונס בעין גדי. בהליך ה'רענון' שערכה הפרקליטות למתלוננת, אמרה המתלוננת לעורך הדין מן הפרקליטות כי אינה בטוחה כי אכן התרחש אונס וכי "אינה רוצה כי חפים מפשע ישבו בכלא".
דברים אלו של המתלוננת נרשמו, אולם לא נמסרו לסנגוריה. תושיה בלבד גרמה לסנגור, עמיתה של עו"ד רחל תורן למשרד, במהלך חקירה נגדית, לעלות עליהם. כעבור שבועיים נודע לסנגורים כי המתלוננת אמרה את אשר אמרה לפרקליטות, אשר מצידה לא טרחה להעביר זאת לסנגוריה. משהדברים נודעו לסנגוריה, בוטל כתב האישום
.

איזה ערך יש למערכת המשפט שאינה חופשית לפסוק בניגוד לדעת הפרקליטות?

דמיטרי רייזמן פובליציסט סיכם את הבעיה במאמרו הקשה  על
שיפוטיזם אקטיבי - בין "היעקובינים" של 1789 ל"עליונים" 2010 

 ולסיכום - פרקי אבות (א, י"ח): "על שלושה דברים העולם עומד על הדין, על האמת ועל השלום" (ותודה לעו"ד עודד מורנו).
_ ________________________________________________________

להלן קישורים לממצאים נוספים על רמיסת זכויות האדם בישראל:

שופט מחוזי טימן: "אני מכיר שופט שהיה מקבל את התיק, ועוד לפני הקראת כתב האישום (בתחילת המשפט) כבר התחיל לנסח את פרטי כתב האישום בהכרעת הדין, כשברור לו שמדובר בהרשעה. פעם אמרתי לשופט בהרכב שאני רואה בעייתיות בראיות בתיק. אפילו לא דיברתי על זיכוי, והוא אמר לי, 'אתה יודע מה יעשו לנו פה אם נזכה?"
שופט מחוזי טימן: "יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי"

תפירת תיקים ושחיתות קשה במערכת המשפט בפרקליטות ובמשטרה (לכניסה למאמר המקורי יש להקיש על הכותרת) :
השופט קבע הפרקליטות תפרה לנאשמת תיק
מבקר המדינה: הפרקליטות תופרת מכרזים

ראש מח"ש: בפרקליטויות 'קברו' תיקי שוטרים, שוטרים אינם משתפים פעולה בחדרי חקירות


בית המשפט תכנן תפירת תיק לקצב
משה קצב - נשיא או אנסי? מה אומרות העובדות?
מותר,  משה קצב לא משלנו

אדוני השופט, הגם אתה בנפוטיזם?
בעקבות האשמות על נפוטיזם בקרב הדיינים (9 מתוך 12 קרובי משפחה) הקריא ח"כ גפני (NRG יהדות) רשימה ארוכה של מינויי קרובים במערכת המשפט,

החגיגות של השופט ברוך ניגוד אינטרסים, ניצול מעמדו להתעסקות עם נשים שאת חלקן ניצל ומידע שיפוטי שחשף כדי להרשימן,  דוברת בתי המשפט מכחישה.

האם מערכת המשפט מחופה על ידי ויקיפדיה המתיימת להיות אינציקלופדיה חופשית?  

קישור לאתר של שבתאי עזריאל המכיל
רשימה ארוכה של עוולות משפטיות
וכן בידוי ראיות בבג"צ - בידיעת הכל

צבר רחב יותר של קישורים לעוולות מופיע בקישור בג"צ קשר האליטות

צעקת האיש הקטן שנפגע המבקש:  גוף בלתי תלוי לפיקוח על הפרקליטות

סטוץ משפטי "השופטת לא ראתה את הנאשם לא שמעה אותו לא מיששה לא טעמה ואף לא רחרחה". לו לא היה כה עצוב גם אני היתי צוחק.

ולסיום:
פורום הדן בשחיתות מערכת המשפט - הושתק

ראוי בהקשר זה לומר שכל רודנות מתחילה בצעדים קטנים.
הצעדים הקטנים צוברים קילומטרז הכנופייה הולכת ואוספת בני אדם .
הרודנות הקטנה מתחילה בקטן, ומול שתיקת העתונות הרודנות הולכת וצוברת כוח,

יום אחד כשהריקבון המתפשט יגיע אל היסודות והבית יטה לקרוס, עתונאים וחברי הכנסת שלא עמדו בפרץ ישאלו ע"י האזרח הפשוט ע"י הילד הקטן וספק אם תהיה להם תשובה - איפה הייתם למה שתקתם

ראוי להזכיר את שירו של מרטין נימלר
כנגד שתיקת העתונות והרוב הדומם באירופה:


"לא הרמתי קולי"


בגרמניה הם לקחו תחילה את הקומוניסטים,

אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,

ואז הם לקחו את היהודים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,

ואז הם לקחו את חברי האגודים המקצועיים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר אגוד מקצועי,

ואז הם לקחו את הקתולים,

ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,

וכשהם לקחו אותי לא נותר איש שירים קולו למעני."


נחום שחף



הבדימוס סטרשנוב
הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה