המגזין למחשבה פתוחה - מדע, טכונלוגיה, פילוסופיה, ביקורת הממסד
תחקירים:  א-דורה, רבין, אדיסו מאסלה, כפר כנא
צור קשר

a געגועים לתותח הקדוש....

זאב גלילי ואחרים, עריכה ותוספות נחום שחף 14.12.2006 13:39
a געגועים לתותח הקדוש.... - אנטישמיות - התותח הקדוש - אלטלנה


לא רק נטורי קרתא שונאים לנו. על "אהבת ישראל" מפי אנשי הרוח, הנאורים בעם, חוט השדרה התרבותי של ישראל. והאנטישמי באירופה יכול רק לקנא...




8.6.1989 עמוס עוז במאמר "בשם החיים והשלום" בידיעות אחרונות מתאר כיצד הוא רואה את גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה מתוך פינה אפילה של היהדות... מתוך מרתפי ההתבהמות וסיאוב.... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף"
  
תומרקין והיטלר  עקב בצד אגודל: "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים" , "לבוש מגוחך אנאכרוניסטי ומעורר גועל", כשרואים אותם מבינים מדוע הייתה שואה" (יגאל תומרקין ברשימתו "סווטו של דוסים", מקומון תל אביב אפריל 1986).
ולהשוואה היטלר בסיפרו מיין קמפף:  "לעיתים קרובות חשתי תחושה עמוקה של גועל מן הריח העולה מאותם לובשי קפוטות" 

מאיר שלו תותח: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה''ל, והוא התותח הקדוש...''
(מאיר שלו, ידיעות אחרונות, י''ט בחשון תשס''ג).

געגועים חוזרים לתותח הקדוש
עמי איילון, ראש השב''כ לשעבר, בראיון ל''ידיעות אחרונות'', 14/11/2003 מציע לחסל מתנחלים שיסרבו להתפנות מרצון: ''אגיד את זה במילים ברורות: בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת. מנהיגות מדינית במדינת ישראל קיבלה כבר החלטות קשות כשהיה ברור מה האלטרנטיבה, ומנהיגות מדינית בעתיד תצטרך לקבל החלטות קשות כשברור מה האלטרנטיבה''.
כלום יש ברירה אחרת?

הנאורים בתקשורת בגעגועים לתותח... 
ירון לונדון בתוכניתו "לונדון וקירשנבויים" בערוץ 10 (6.8.2007) מציע לפרופ' אריה אלדד והאלוף עמידרור לבחון את האפשרות  לירות ביושבי הבתים היהודים בחברון על פי דגם אלטלנה.  וכדי למנוע ספק לונדון חותם: "יש לרענן את רוח אלטלנה"  (http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=505495&TypeID=1&sid=126) דליה דורנר כבודה מבית המשפט העליון לשעבר החליטה שירון לונדון רק התבדח....(http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=506185). 
כמו עמי איילון כמו מאיר שלו כמו בן גוריון בשעתו. לכולם הומור משובח.

ורק כדי להבין את הלוגיקה של אנשי הרוח  אז והיום שלא הסכילו להסביר לעצמם את הלוגיקה המשובחת בעצם איזכור "התותח הקדוש" (נ.ש.) - שירה בהוראת בן גוריון על האוניה אלטלנה ובתוכה מנחם בגין, בטענה שבגין תכנן לבצע פוץ' (קונספרציה, קשר) נגד צה"ל, מספר שעות לאחר שבגין העביר לצה"ל בחוף כפר ויתקין  80 אחוז מהנשק שהיה על האוניה. על פי אותה לוגיקה יצירתית בגין שרצה להלחם בצה"ל דאג להעביר ל"אויב" את רוב הנשק והתחמושת.
לוגיקה לא בבית ספרנו?.

הומניזם ושנאה: "רק אם נצליח להיפטר מן הרעה האיומה הזאת, מהשתלטות השד השחור על חיינו, נוכל לטפח במדינה את כל הטוב" (נעמי חזן, לשעבר ח"כ מטעם מר"צ בדברים של שנאה בכנס הפדרציה ליהדות הומניסטית!!)

שטרנהל איש נאור: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עופרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (דבר'', זאב שטרנהל, אפריל 1988).

ויש עוד, הפעם בלבוש הומני, ב"הארץ" 11.5.2001 שטרנהל מגן על תושבי גילה נחל עוז ושדרות באמצעות פטנט הומני המציע לרכז את הטרור הפלשתינאי ביהודים שמעבר לקו הירוק: "אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות"
." כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי של הקו הירוק".
יפה, מוסרי והומני

לוגיקה של שלום: "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם... ''
(ישעיהו לייבוביץ', הארץ, 27.9)

רב אלוף חיים בר לב, מיד לאחר הטבח בבית הדסה בחברון, תוהה: ''מי אמר להם להימצא שם?''.

היהודי זיס: "הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עפרה מוזס, הם שותים אותו''
(דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה)

גנרל בצה"ל: "הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים''
(אלוף שלמה גזית, ידיעות אחרונות, 8.3.98)

גנרל גזית פעם שניה:
"ישראל נדרשת להתמודד עם שני איומי טרור- איום הטרור הערבי פלשתיני ואיום הטרור היהודי. מבין השניים, הטרור היהודי מסוכן לאין ערוך" (שלמה גזית, מעריב, 5.10.08).

"הם (החרדים) צמח טפיל שאינו עושה דבר"
(חיים באר מוסף הארץ 2.3.84)
  הערה - חיים באר אדם דתי המכיר אותם, ולכן ראוי  לבחון למה התכוון המשורר? מן הסתם לחרדים שאינם משרתים בצה"ל, ובמיוחד חרדים התומכים  באחמדניג'אד:
"אלה קיצונים שעברו את הגבול, כשהתאולוגיה הפכה לפתולוגיה"

טומי לה-פיד: "אל נלין על החרדים. הם בסך הכל ממלאים נאמנה אחרי התפקיד המוטל על היהודים בספרות האנטישמית . מנצלים את הגוי, סוחרים בדמו, וצוחקים מאחורי גבו. רק שהגויים הפעם זה אנחנו" (יוסף לפיד, טורו במעריב)

שולמית אלוני יודעת לספור עד 3 פעמים, בלשון חז"ל: "החרדים עלוקות... יושבים עלינו כפרזיטים שותי דמינו תרתי משמע... שופכי דמים תרתי משמע"
(שולמית אלוני דברי הכנסת 3.7.91 )

צה"ל כצבא העם: "צריך יהיה לשתק אותם (על המתנחלים) באמצעות ירי-כדי-לפגוע''
(ח''כ אבשלום וילן בראיון ל'הארץ).

עוזי ארנן משחזר שיטה רומאית שהיתה נהוגה בימי ג'יסוס קרייס: "צריך לתלות את החרדים על עמודי חשמל" (עוזי ארנן כל העיר 30.12.83)
עם צלב או בלי?

אורי אבנרי, רחום וחנון: "הגיעה השעה לקבור אותם", "צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמי"ם ומקלעים אפס חמש ולרסס" (העולם הזה 10.11.88).
הערה - אורי אבנרי ונטורי קרטא תושבי מאה שערים  היו שותפים להערצת ערפאת.
מאידך מה לנו כי נלין על אבנרי, אם פרס ביום הולדתו ה-80 בהרצאתו באוניברסיטת ת-א שיכנע אותנו שמגיע לערפאת פרס נובל לשלום "זנח את הטרור" (לוגיקה במיטבה).

אברהם שלום, ראש השב''כ לשעבר, ידיעות אחרונות, 14.11.03: "גוש אמונים הוא... מגילויי הייאוש הגדול של האנושות במאה העשרים.. הסיכוי לטרפד את תהליך השלום באמצעות שפיכת דמים מצית את דמיונם של אויבי השלום.... מעשי טבח המוניים... שאר הרוח שלהם מתבטא בלהט גזעני ובשנאה תהומית לאחר".
ראש השב"כ צודק כמובן, סילקנו את המתנחלים מעזה ורגע אח"כ השלום בעזה פרץ (חמאסטן)

בי כצמן - עיתונאי, מבקר תרבות וחבר סגל מכון מנדל למנהיגות חינוכית, מציע את הערבים כדגם למלחמה במתנחלים: "בואו נפתור את הבעיה כאילו הם ערבים''.


לנכש עשבים שוטים: "יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים''
(ידיעות אחרונות, 12.8.99).

איסטיניזם: "אנו נגעלים מלבושם השחור, מן הפאות הנוכריות שעל ראשי הנשים, מן המקוואות, הנקרופיליה, העיסוק הכפייתי בבני מעיהם של הבריות" (יעל לוטן, על המשמר)

לא סיפור: "אם נהרוג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים: 'נעשה ארבעה במקומם והכל יהיה בסדר''
(יגאל תומרקין חתן פרס ישראל, בראיון לעיתון תל-אביב, בפברואר 2004.)

המתנחל הדתי כמו אחיו היהודי מאירופה מעלה ילד כקורבן לפולחן הפסח: ''אנחנו כיפות סרוגות... ואת... יום חג המצות הזה... נחוג בהתכוונות ובמצותנו דם נערים פלסטיניים'' (יצחק לאור, 'המנון לגוש')

כמו יין טוב המשתבח עם השנים: ''אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר'' (עינב גלילי, בראיון למיכל קפרא, במעריב)

''להתמודד נגד כל פרובוקציה שנועדה לגרור את צה''ל למלחמת אזרחים, אפילו זה יהיה כרוך בשפך דם''
(יואל מרכוס, הארץ)

סמולן בלוגיקה משובחת (דן תדמור, עיתון ירושלים, 28.5.93) : "מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצדו, בטרנספורט המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אידיוט צעקני ועילג... אם אתה מטומטם אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם...''

''ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה... התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות" (חיים ברעם, עיתון ירושלים8.3.96).)

מדור ההומור (מעריב, 13 יולי 2001): "שבוע של רגיעה בשטחים: חמישה מתנחלים נרגעו ממטעני צד''
למות מצחוק.

יהונתן גפן, מעריב מאי 1998: "ישראל החילונית היא השטחים הכבושים של המפלגות הדתיות. אם החילונים רוצים לחיות פה, אין להם ברירה אלא לפתוח באינתיפאדה. כן, אני מוכן לזרוק את האבן הראשונה." 
(נשמה טובה).

שייקה לוי עצבני: ''המתנחלים הם אנשים סהרוריים, אני כועס כשאני רק שומע עליהם.. אני לא יכול לסבול ילדים קטנים עם פאות, שיש להם מורי והוא מלמד אותם להיות תימנים ולא ישראלים. רציתי לתפוס את המורי שלהם ולשבור לו את העצמות.''
(''ידיעות תקשורת'', נובמבר 2003)

דם יזע ודמעות (הקיבוץ'', אוגוסט 1995): "אלה לא האחים שלי...מלחמת אחים תהיה המלחמה...אני ארוץ לשם...ואדוש את בשרם במכות נאמנות להניס אותם...אצא אל היריב כדי להלחם פעם אחת במלחמה צודקת...יירד הרבה דם''.
(חגיגה).

''הקמנו סיירות אנטי-חרדיות שיורידו לחרדים את הראש''.
(מיכאל רועה, סיעת מר''צ, יוני 1998)

יהונתן גפן, מעריב, 1996: ''אני כעסתי וכתבתי שהיה לי חלום רטוב שאני יורה פעמיים בביב נתניהו. לא פירסמו לי את זה..ולמה את זה מותר לפרסם ואת החלום הרטוב שלי על מחיקת ביבי נתניהו פוסלים לי שוב ושוב?"
באמת לא בסדר.
רכילות מגן ילדים  - כשיונתן גפן לא שם זין על בנו אביב שהיה ילד קטן בגן הילדים, טיפלה בו הגננת הדתיה, אוהדת ביבי מושבעת (נ.ש.).

יואל מרקוס, ''הארץ'', 9/7/04, מאמר תחת הכותרת ''אל תפחידנו בשפך דם'': "שלא יפחידו אומה – שרבבות מבניה נהרגו במלחמות להבטחת עצם קיומה – בשפך דם למען השלום''.

ח''כ אבו וילן, ממפלגת ''יחד'', בראיון לארי שביט, ''הארץ'' 5/9/04:
''אם חס וחלילה יכריחו אותנו, נאלץ לפתוח באש'' .... ''צריך יהיה לסחוט את ההדק, לאט, באחריות, בקור רוח ובשכל''.

ב. מיכאל רדיולוג מומחה. במדורו מצב רוח 4.3.1990, תחת הכותרת דמוגרפיה, הכתבן הדוקטור מפענח לנו עמישראל את הבעיה:
''השטחים הקרויים בפי זולליהם - יש''ע''. ''אני מבקש לשוב ולצרוח (כך במדוייק): לא הדמוגרפיה הביאה אותי לייחל להשתחררות מן השטחים, אלא הטומוגרפיה. מגידולים ממאירים צריך להשתחרר, ואין ממאיר יותר מן הכיבוש...''
תודה דוקטור.

ב. מיכאל פעם שניה: ''מאד מפתה להציע לממשלת ישראל פשוט לחמוק מן הגדה באישון לילה, מבלי לומר דבר לכל הקצוברים, הדומבים ונגזריהם, ואז, ישכימו אלה לבוקר חדש, יגלו כי מעתה אין הם אלא עוד בעיה אחת של הפלשתינים, כמו החמאס והג'יהאד האיסלאמי. והפלשתינים, כמו שנהוג לומר בקריצה אכזרית, כבר ידעו איך לטפל בהם...''אך הלוא רחמנים בני רחמנים אנו, ולא יעלה בדעתנו לעשות כדבר הזה". 'מאידך גיסא, שיבתם של הללו לישראל תעורר כאן כמה וכמה צרות. הרי אין עוד ספק כי מחצית יובל של שנות כיבוש והתפרעות פגמו במוחם ובאישיותם של אלה פגימות בלתי הפיכות. הרגלים שנרכשו ב-‏25 שנה, אינם נעלמים בן לילה. האומנם אפשר ומותר להטיל על ישוב תרבותי כלשהו שיקלוט אל תוכו להקה צרחנית, רגזנית, יבבנית, אלימה ומזוינת שכזאת? ינסה כל אדם לשוות בנפשו מראה שכונתו הוא, אם לפתע פתאום יגדשוה כל מיני חוליגאנים עם חולצות משובצות ותת מקלעים, אשר ינקבו להנאתם דודי-שמש, יצלפו על ילדי השכנים, יערכו סיורים אלימים בחצרות, יקימו מחסומים בכביש, ינפצו פה ושם פנסי מכוניות, יפרצו בשעות בלתי צפויות בשירה ניחרת ובריקודים, ובאופן כללי יורידו את מחירי הדירות באזור לשאול תחתית? איזוהי הרשות המקומית אשר ראויה לעונש שכזה?''... ממשלת ישראל, על כן, מוזמנת בזאת להקים עבורם אי-שם בנגב, הרחק מכל מקום נושב, כמה וכמה התנחלויות דמה....''

פדריקו גומז סולן להקת פאנק ישראלית קורא להשמיד את הציביליזציה היהודית לרצוח את החיילים המשרתים במחסומים, הלהקה קובעת שאין מספיק טרור (סרטון שהוצג בערוץ 2 בספטמבר 2008)
ויש עוד:
בשיר: 1929 הם קוראים להפוך את מתנחלי חברון לחבילות סבון: "זאת אהבה פנטית, שלי ולא שלהם, לראות אותם הופכים, לחבילות סבון... פה צריך יד חזקה, מעילי דובון מוצתים, ריח זקנים שרופים, עד הטקס הממלכתי, העשן יתפזר".
בשיר אחר "נגן משהו עצוב" נכתבו בין היתר השורות הבאות: "אתה נושא את הנשק, שבעזרתו תושמד, נגן משהו עצוב, תקל על המצב, לפני שאני יורה בך". 
 בשיר "סולחה עם החמאס" הלהקה מביעה אהדה גלויה לטרור הפלשתינאי:
"מתי יפוצצו קניון? מתי יפוצצו את הבורסה בתל אביב? מתי יפוצצו את השרתון, הבימה, תחנות הטלוויזיה והכבלים? "מתי ישחטו בסכין את התושבים של הוילות בקיסריה ובסביון?, מתי אני אראה נהרות דם של עסקני הנדל”ן משקים את האדמה במקום להפוך אותה לנכס וניירות? אין מספיק טרור! עכשיו הזמן שקנאות כלכלית תיחשב למכה לאומית. מכללות למנהל עסקיםמשעבדות אותנו יותר ממסגדים, אין כניעה לטרור פיננסי, חבל על הזמן, אין טעם לנואנסים. עז-א-דין אל קסאם צדיקים לעומת מנהלי הבנקים. אין מספיק טרור!"

"חלומות מתוקים על חיילים מרוטשים" - תחושותיו של חייל בצבא ההגנה לישראל - "מאלורור" (כותב בשם "מתן"22.01.2002, "קורמורן", קיבוץ נירים)
"...אבל יש משהו שאני יותר שונא מהדברים האלה" ..., "את המדים הירוקים המחורבנים ואת המילה הזאת שכתובה עליהם ואני לא יכול למחוק אותה. לאט לאט היא נרשמת לי על המצח, אות הקין שלי צ-ה-ל. ברגע זה אני הדבר היחיד שמפריד בין הבסיס לקבוצת מחבלים רצחנית שבשם אללה יתנו לכולנו כדור בראש, ולי אין ממש בעיה עם זה. אני מקווה שהמחבלים יגיעו, יעשו מה שהם רוצים לפלוגה (מרצח ועד מעשי סדום) ייקחו אותי איתם".
והנה המחבלים השובים אותו, מגלים שהוא שונא יהודים ומצרפים אותו לארגונם. 'מאלדורור' הופך להיות מחבל. "ואני אצא רק בלילה", הוא ממשיך, "ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות, ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן...אח! הצליל הזה, הספלאש... ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל... זאת תהיה אמנות נשגבת, מין יצירת מופת סדיסטית ומעוותת, זאת תהיה הפעם הראשונה שפשוט ארגיש שלם עם עצמי".
וכאן מגיעה הנקמה המתוקה של מאלורור במפקד שלו: "ואז, יום אחד, בהיתקלות שגרתית ברצועת עזה, אני ארים את ראשי מעל סלע מחוספס ואראה את העיניים המוכרות של המפקד שלי... לצחצח את השירותים? ואני אוכל לראות את הפחד בעיניו, בשעה שכדור מתכת מושלם יעשה את דרכו לכיוון המצח המקומט שלו, ויצבע את הסלע מאחוריו באדום בוהק"... "אני עוצם עיניים, ומדמיין שאני ילד פלשתיני קטן שמסתובב ברחובות המכוערים של שכם... ופתאום אני רואה חייל עם נשק... הוא במרחק 400 מטר ממני, אני מביט למדרכה ומרים אבן מחוספסת... אני מתקדם... וזורק. האבן מתעופפת באוויר בהילוך איטי ופוגעת בראשו של החייל, והוא צועק, אחח, פגעו בי..."....
כיף לשנוא יהודי. מתנחל חייל מה ההבדל.

אם זה מה שאומרים הטובים שבבחורינו, על החיילים, הדתיים והמתנחלים, אז מה לעזאזל אנחנו רוצים מג'וזף גבלס ומיוליוס שטרייכר (עורך השטירמר)

וכמאמר חז"ל: "טוב לשנוא למען ארצינו"

והנה משהו מפי עטו של עזריה אלון חבר קיבוץ בית השיטה - על השמאל הסהרורי -  במאמר ''שמאלנות, 'נישול' ורומנטיקה ערבית'', שהתפרסם ב''דבר השבוע'' ב-30.7.76 (אסופת מאמרים, חובה(!) תחת הכותרת ''כשרון לארץ ישראל'') אומר עזריה אלון:

 ''השמאל והימין עברו גלגולים, אך השמאלנות נשארה כמות שהיא, על אף החילוף המתמיד של נושאי דגלה; קח את סדרת הטיעונים של המופ''סים מלפני 55 שנה נגד ''הציונים הרשעים'' ובעד המוני ''העמלים הערבים'', וכמעט אין לך צורך לשנות מלה אחת כדי שיהיו נשמעים רעננים בפי השמאלנים של היום. מה לא קרה מאז? אימפריות קמו ונפלו, היתה מלחמת עולם והיו מלחמות ישראל, הקומוניזם הרוסי גילה את פניו המכוערות, על עם ישראל עברה השואה, מדינתו קמה, העמים שהיו מדוכאים מעם השתחררו, הערבים נהפכו לאדירי עולם בשטח, בנשק ובנפט, אבל בעולם השמאלני לא קרה דבר, הכל נשאר בטהרתו, כמו אז, ללא מגע עם עולם החומר''.
ועכשו אנו כבר למעלה משמונים שנה מאז המופ''סים, שהשתתפו בפרעות תרפ''ט לצד הערבים, נגד אחיהם היהודים.


 ולקינוח משהו שהשמאל היהודי האמיתי מפעם הבין ואילו חבריו מהשמאל הפוסט ציוני הספיקו לשכוח.
בחג הפועלים - "אחד במאי" - התפרסם בעתון "דבר" (1.5.36) מנשר של ברל כצנלסון עורך "דבר", כתשובה למופ"סים (מפלגת פועלים סוציאליסטית מבית מדרשו של סטאלין) ולאנשי "ברית שלום":
"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה שכלי ונפשי, שכל שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח". וברל קצנלסון כמו שברל ידע להיות, סיים בציניות משובחת " כל עוד ילד יהודי...יכול לבוא ולהדבק  כאן בחיידק השנאה העצמית...אל דומי למצפונינו".

מול יורשיו החדשים של ברל, ממנהיגי השמאל האמיתי הציוני מפעם, בשמאל הפוסט ציוני פוסט מודרני, האנטישמי באירופה יכול רק לקנא...

לקט נוסף:
אלון דהן: "תולדות השנאה העצמית: http://www.a-dura.com/a241791-תולדות-השנאה-העצמית
גורי גרוסמן: נפתלי רז טול קורה מבין עיניך  http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46704-00.html?tag=08-56-55

ולקינוח:
אנשי רוח בישראל משווים מתנחלים לנאצים
http://www.a-dura.com/?l=he&a=343436




הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה