בכנס באילת רמון ופרופ' דניאל פרידמן תקפו את מערכת המשפט, מאות עורכי דין מחאו כפיים
פאנל של חמישה שרי משפטים לדורותיהם באילת הפך מטווח ירי במערכת המשפט, שופטים שנכחו בכנס: "זה יום עצוב; צריך לברר מדוע יש אנטגוניזם כזה נגדנו", תשובה לשאלת השופטים באחוז המורשעים בישראל, קישור לנתוני הלשכה לסטיסטיקה.
מאמר בדין וחשבון: חיים רמון ודניאל פרידמן השתלחו במערכת המשפט - 500 עורכי דין מחאו כפיים.
פאנל של חמישה שרי משפטים לדורותיהם באילת הפך מטווח ירי במערכת המשפט ■ הכוכבים הראשיים במופע: דניאל פרידמן וחיים רמון ■ שופטים שנכחו בכנס: "זה יום עצוב; צריך לברר מדוע יש אנטגוניזם כזה נגדנו" ■ לשופטים יש סמכות בלי אחריות - לנבחרי העם יש אחריות בלי סמכות"
השלתלחות? או אנטגוניזם אותו הרוויחו השופטים בזכות?
להלן נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, הנתמכות בעדויות שופטים בישראל, ובדעת שופטים בכירים בארה"ב (קישור)
תקציר: בדיון בכנסת: בישראל (שנת 2000) אחוז ההרשעות (97%) היה הגבוה בעולם, 99.9% מ-2000 בקשות בשנה להאזנות סתר אושרו, מאז קום המדינה התקיימו רק שלושה או ארבעה משפטים חוזרים, מדי שנה 40 אלף ישבו בתאי מעצר בלי שיוגש נגדם כתבי אישום. מאז שנת 2000 אחוז ההרשעות גדל ל-99.9 אחוז (999 ל-1000) . שופט מחוזי טימן: יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי. רוב הפרקליטים קבעו שופטים נוטים לקחת שוחד. פרופ' ריצ'רד פוזנר שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה"ב: בית המשפט הישראלי משתמש בחוקים כטיוטה שבית המשפט חופשי לשכתבה. מדוע התקשורת בישראל מסתירה?
שופט מחוזי לשעבר טימן: "יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי". השופט שפסק לא פעם בניגוד לדעת הפרקליטות הוגדר על ידם כהזוי, התוצאה: רבים מבתי המשפט בישראל הפכו לחותמת גומי לפרקליטות המדינה.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006 (קישור) עולה שבשנים 2003 - 2004, מתוך 1000 איש שעמדו לדין על עברות חמורות, 998 יצאו חייבים, ורק 2 !! יצאו זכאים (99.8 אחוז), זאת לעומת 300 עד 400 מזוכים מתוך אלף העומדים לדין באירופה, וכ-500 לאלף בארה"ב. .
מאז פרסמתי את המאמר לראשונה אחוז המורשעים עלה ל-99.9 אחוז ! כלומר רק 1 ל-1000 מהעומדים לדין יוצא זכאי:
הלמ"ס - השנתון הסטטיסטי לשנת 2007 מציג את אחוז המורשעים לשנת 2005.
הנתון המבהיל חזר בפרסומי הלמ"ס לשנת 2008 המציג את אחוז המרושעים לשנת 2006.
משאל בקרב עורכי הדין בישראל גילה נתון מבהיל: רוב הפרקליטים קבעו: שופטים נוטים לקבל שוחד
ראש מח"ש: בפרקליטויות 'קברו' תיקי שוטרים, שוטרים אינם משתפים פעולה בחדרי חקירות
הפרקליטות תפרה תיקים ליעקב נאמן, לרובי ריבלין, לליברמן ולרפאל איתן
בית המשפט תכנן תפירת תיק לקצב
מדד השחיתות: 90% מהציבור מאמין שמדינת ישראל נגועה בשחיתות, האמון במשטרה בתקשורת ובביהמ"ש העליון - נמוך מ-50% !!
השופטת הורנצ'יק נתפסה על עבירות מרמה והפרת אמון, היועץ המשפטי לממשלה לקח את העסק ברצינות - מזוז: אישום נגד השופטת הורנצ'ק בשל עבירות מרמה והפרת אמונים.
השופטת פוטרה מתפקידה כשופטת אך לא הועמדה לדין: עו"ד יוסי דר - פשע משתלם - אם אתה שופט
השופטת הילה כהן נתפסה בזיוף פרוטוקולים שופט העליון חשין מצא כי השופטת כהן שזייפה 14 פרוטוקולים והשמידה 12 בקשות נהגה שלא כהלכה אך "במעשיה לא נפל פגם מוסרי". השופטת הוענשה בנזיפה והועברה למקום כהונה אחר.
אדם שנתפס על עדות שקר בבית המשפט מועמד לדין. שופטת שנתפסה על זיוף פרוטוקולים לא רואים פגם מוסרי במעשיה, השופטת המשיכה בתפקידה.
השופט ארבל על פסק הדין של חשין: אם זה לא זיוף אני לא יודע מה זיוף ארבל נזכר ב-4 מקרים דומים מתקופת כהונתו. מאיר שמגר נהג לזמן שופטים סוררים ללשכתו, שהיו "מתפטרים מיוזמתם". שופטי העליון הנוכחיים לא מצאו פגם מוסרי.
ומקרה שטיפלתי בו אישית:
תפירת תיק בוטה בשיתוף פעולה של המשטרה הפרקליטות ובית המשפט: יהושע אליצור גר צדק כחיה נרדפת
הפרופ' ריצ'רד פוזנר שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה"ב פירסם ביקורת על אהרון ברק ובתי המשפט בישראל: "ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים", וזאת משום שבית המשפט הישראלי "משתמש בחוקים עצמם כטיוטה ראשונה שבית המשפט חופשי לשכתבה": קישור מנתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה המצורפים עולה ש-99.9 אחוז (999 ל-1000 !!!) מהעומדים בישראל לדין על עברות קשות מורשעים, מאפיינת מדינות כמו איראן, מאז 1990 מספר הזיכויים ירד פי 46!!. פרופ' ריצ'רד פוזנר שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה"ב: בית המשפט הישראלי משתמש בחוקים כטיוטה ראשונה שבית המשפט חופשי לשכתבה. שופט מחוזי לשעבר טימן: "יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי". השופט שפסק לא פעם בניגוד לדעת הפרקליטות הוגדר על ידם כהזוי, התוצאה: רבים מבתי המשפט בישראל הפכו לחותמת גומי לפרקליטות המדינה.
מול הממצאים המבהילים המאמר בדין וחשבון:
פאנל של חמישה שרי משפטים לדורותיהם שהתקיים ביום שישי בכנס ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין באילת נהפך לזירה לסגירת חשבונות אישיים בין שרי המשפטים לשעבר חיים רמון ופרופ' דניאל פרידמן לשופטי בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים לממשלה. ההתקפות הבוטות של רמון, שהורשע במעשה מגונה, הפכו את פרידמן למתון מבין השניים. שני שרי המשפטים בדימוס פרופ' דוד ליבאי וד"ר יוסי ביילין ניסו להגן על מערכת בתי המשפט. שר המשפטים המכהן, פרופ' יעקב נאמן, קרא לנהוג בדרך ארץ ולהביא לפיוס בין הניצים.
הכנס חשף את הזעם המקנן בקרב רבים מעורכי הדין נגד בית המשפט העליון והאקטיביזם השיפוטי. כ-500 עורכי דין נכחו בפאנל, ורובם פצחו מדי פעם במחיאות כפיים סוערות להביע את הזדהותם עם דבריו הנוקבים של רמון נגד שופטי העליון ומה שכינה "השתלטות הביורוקרטיה המשפטית על חיינו".
באולם הגדוש עד אפס מקום לא נכח אף לא אחד משופטי בית המשפט העליון ואולם שופטי בתי משפט המחוזי והשלום המעטים שהיו בו הוכו בהלם. "זה יום עצוב", "לא תיארנו לרגע שכך חשים עורכי הדין", "אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש, ולבדוק היטב למה אנחנו מייצרים כל כך הרבה אנטגוניזם", אמרו ל-TheMarker כמה מהשופטים שהאזינו לקולות באולם.
אלוף השגיאות מבין היועצים המשפטיים
השר לשעבר פרידמן פתח בפרשת קו 300 וחנינת אנשי השב"כ בטרם העמדתם לדין כדוגמה למקרה שבו - לטענת פרידמן - היועץ המשפטי לממשלה דאז יצחק זמיר כפה על הממשלה התנהלות הניראית לו, אף שהמצב החוקי היה שונה מהפרשנות שהעניק לו זמיר. "מבחינת שגיאות של יועץ משפטי, ליצחק זמיר יש את האליפות", חרץ פרידמן.
לדברי פרידמן, זמיר טעה בפרשנות החוק וכבל את הממשלה בעמדה בעייתית. הקהל פרץ במחיאות כפיים.
השר נאמן מיהר להעמידו על טעותו: "הייתי מעורב בפרשת החנינה, השתתפתי בישיבת ממשלה בנושא. מי שהתנגד לחנינה בישיבת ממשלה היה היועץ המשפטי הבא אחריו יוסף חריש, ולא זמיר. לפעמים העובדות חשובות".
השר לשעבר ליבאי קרא לשמור על עצמאות השופטים והפרקליטות וציין כי על השר לעסוק בשאלות מדיניות כלליות, ולא להתערב בעניינים אינדיבידואליים. נאמן הסכים והוסיף כי "תפקיד השר הוא להנחות ולייעץ. ליועץ המשפטי לממשלה יש מחלקת ייעוץ וחקיקה אבל השר הוא שמכריע. לעתים אני מכריע בניגוד לעמדות היועצים. גם ביניהם יש חילוקי דעות".
נאמן קרא לשינויי חקיקה בתחומי המסים ודיני התעבורה שנהפכו ל"מכות מדינה". "מי שמעלים מסים יש להטיל עליו קנס מינהלי הגבוה פי חמישה ממה שהעלים. אם הוא יערער על ההחלטה לבית המשפט ויפסיד - הקנס יהיה פי עשרה. אני דן בזה עם אנשי האוצר ומנסה להביא לשינוי חוק או מדיניות".
"בית משפט שלום באילת מבטל חוקים"
לאחר נאמן פתח רמון בנאום התוכחה שלו נגד "הביורוקרטיה המשפטית". לדברי רמון, "האיש הכי חשוב במערכת המשפט הוא לא שר המשפטים אלא אולי היועץ המשפטי לממשלה או אולי נשיא העליון. המהפכה הביורוקרטית בישראל החלה באמצע שנות ה-80 ומאז קבלת ההחלטות השתנתה. הביורוקרטיה המשפטית השתלטה".
רמון, כיום איש עסקים, סיפר כי "עם גיבושם, ב-1992, של חוקי היסוד שעוסקים בזכויות אדם - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק - היינו המאושרים באדם. ואז ב-1995 אהרן ברק הודיע שזו מהפכה. לא העלינו על דעתנו שבניסוח החוקים הללו נתנו לבג"ץ אפשרות לבטל חוקים. לא חשבנו מעולם שבית משפט שלום באילת יוכל לבטל חוקים. זה שינה את הדמוקרטיה הישראלית. הציבור שבוחר את נבחריו הפסיד".
רמון המשיך: "נושאים כלכליים ונושאי ביטחון מוכרעים על ידי שופטים שלא נבחרו על ידי העם. יש להם סמכות בלי אחריות. לנבחרי העם יש אחריות, ואין להם סמכות". מחיאות הכפיים הרעידו את קירות האולם.
פרידמן הסכים והוסיף כי "במשך 30 השנים האחרונות נשיא בית המשפט העליון הגיע משורות פרקליטות המדינה. יש סימביוזה בין הפרקליטות לבית המשפט העליון. הם מתחברים. השופטים העליונים באים משם. זה הבית שלהם. זה מקרין מלמעלה עד למטה".
ליבאי הגיב: "דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, יש איזונים. שלטון הרוב יכול ליהפך לעריצות ולדיקטטורה. הממשלה מנהלת את העניינים במדינה. לרוב בית משפט מעכב את החלטותיו ונותן זמן למדינה להחליט. אין סתימת פיות על ידי היועץ המשפטי".
השר נאמן האשים את הכנסת והממשלה בכך שלא הועבר חוק יסוד: החקיקה שייקבע את סמכות העליון. "אין לבוא בטענות לבית משפט שצריך לפסוק, אין לו ברירה אלא לפסוק. אני עובד על חקיקה בעניין. אני רוצה להגיע להסכמה. להביא לקירוב לבבות".
השר ציין כי ימשיך בתוכניתו לפיצול סמכויות היועץ המשפטי וראש התביעה הכללית: "אי אפשר להמשיך במצב הקיים שאדם אחד ממלא את כל התפקידים". רמון תמך: המצב הקיים הוא "ניגוד עניינים וריכוז סמכויות שישגע כל אדם נורמלי". הקהל מחא כף.
ביילין הגיב: "אני רואה כאן התלהבות שאני מאוד לא אוהב. המערכת הדמוקרטית מלאה בעלי תפקידים שמשפיעים על חיינו. הרמטכ"ל, האלופים וראש המוסד יכולים להפוך את החיים שלנו מהקצה אל הקצה. הם לא נבחרו על ידי העם. הדמוקרטיה, השרים, מינו אותם".