רקמת הדם - הרכב ותהליכים
המאמר המצורף נועד לסכם את שיעור הנזילות של הדם לצורך תחקירי רצח. רקמת הדם - מורכבת מפלזמה 55% ומתאים 45% (תאי דם אדומים, לבנים וטסיות הדם). הפלזמה נוזל בצבע שקוף צהבהב, מורכבת מ-90% מים, והשאר 10% חלבונים וחומרים אחרים. סה"כ - נזילות הדם בהשואה למים כ-50% (55% פלזמה כפול 90% מים).
מקורות מהאינטרנט:
בפרק זה נתאר את הרכבו של הדם ואת התפקידים השונים שהוא ממלא
החומר המצורף להלן על רקמת הדם מופיע בקישור הבא:
דיפוזיה, אוסמוזה, רקמת הדם, מערכת החיסון
הרכב ריקמת הדם:
הגדרת המושג "רקמה" . רקמה – קבוצת התאים מאותו סוג הממלאים אותו תפקיד ביצור חי ומוחזקים יחד על ידי נוזל בין תאי.
1. דם הוא רקמה כי:
א. הוא מורכב מתאים ונוזל בין תאי כמו כול רקמה אחרת.
ב. כול התאים של רקמת הדם נוצרים ממקור אחד – תא אם בלשד העצם.
2. רקמת הדם שונה מרקמות אחרות בזה ש:
א. כול מרכיביה נמצאים בתנועה מתמדת.
ב. אחוז של הנוזל הבין-תאי (הפלסמה) ברקמת הדם גבוה לעומת רקמות אחרות.
ג. ישנם 3 סוגים של תאים וכול אחד מהם ממלא תפקיד אחר.
3. תפקידים של הדם:
- הובלת החומרים בגוף (פלסמה ותאי הדם האדומים)
- הגנה (תאי הדם הלבנים, פלסמה, טסיות הדם)
- ויסות ותאום (כול מרכיבי הדם)
4. רקמת הדם מורכבת מ:
- תאים (45%): תאי הדם האדומים (35% - 40%), תאי הדם הלבנים וטסיות הדם(בערך 5-7%).
- נוזל בין תאי(55%) : פלסמה.
5. פלסמה היא תמיסה מימית של חומרים שונים. היא מורכבת מ:
- מים 90%
- חלבונים עד 8%
- חומרים אחרים כגוון : סוכרים, יונים, חומרי פסולת, הורמונים - בערך 2%
6. פלסמה מובילה חומרים מומסים במים :
א. חומרי מזון ממקום קליטתם לכול תאי הגוף.
ב. חומרי פסולת מכול תאי הגוף למקום סילוקם.
ג. הורמונים ממקום היווצרותם למקום פעילותם.
7. פלסמה היא נוזל בצבע שקוף – צהבהב.
המאמר המלא:
דיפוזיה, אוסמוזה, רקמת הדם.
דף הכנה למבחן.
דיפוזיה .
1. דיפוזיה היא תנועה אקראית של חלקיקי החומר שבה החלקיקים נעים ממקום ריכוז גבוה למקום ריכוז נמוך. דיפוזיה מתקיימת בגזים, נוזלים ומוצקים.
2. מהירות הדיפוזיה תלויה בכמה גורמים:
א. מרחק בין חלקיקי החומר – כמה שהמרחק בין חלקיקי החומר גדול יותר דיפוזיה מהירה יותר, לכן דיפוזיה בגזים מהירה יותר מדיפוזיה בנוזלים ודיפוזיה בנוזלים מהירה יותר מדיפוזיה במוצקים.
ב. טמפרטורה: מהירות התנועה של חלקיקים – עם עלייה בטמפרטורה עולה מהירות התנועה של חלקיקי החומר וכך גם מהירות הדיפוזיה.
ג. השפעת החלקיקים אחד על השני – כמה שחלקיקים של החומר מרוחקים יותר השפעתם אחד על השני פוחתת ומהירות הדיפוזיה גדולה יותר. לדוגמא – בגזים חלקיקים כמעט לא משפעים אחד על השני לכן דיפוזיה בגזים מהירה יותר.
ד. ריכוז החומר המתפשט בתהליך דיפוזיה.
3. דיפוזיה היא הדרך שבה חומרים מגעים למקומות שונים בתוך התא. דיפוזיה הולכת ונחלשת עם המרחק: מהירות הדיפוזיה קטנת עם המרחק .
4. דיפוזיה היא תהליך שיכול להתקיים גם דרך קרום בררני(דיפוזיה של חמצן לתוך תא הדם האדום דרך קרום התא) וגם ללא קרומים (דיפוזיה של בושם בחדר).
5. כתוצאה מדיפוזיה שניים או יותר חומרים מתערבבים ביניהם.
אוסמוזה.
1. אוסמוזה היא סוג של הדיפוזיה שבה חלקיקי הממס עוברים ממקום ריכוז גבוה שלהם (חלקיקי הממס) למקום ריכוז נמוך שלהם דרך קרום .
2. ביצורים חיים אנו מדברים על אוסמוזה של מולקולות מים כי ממס אוניברסלי.
3. אוסמוזה מתבצעת רק דרך קרום בררני .
4. מהירות האוסמוזה תלויה :
- בטמפרטורה : עם עלייה בטמפרטורה מהירות האוסמוזה גדלה.
- במרחק שאליו המים צריכים להגיע בתהליך של אוסמוזה: עם המרחק מהירות הדיפוזיה יורדת.
- בריכוזים של התמיסות בשני צדדיו של קרום בררני: תמיסה עם ריכוז מומסים גבוה יחסית לתמיסה שנייה (תמיסה היפרטונית) "שואפת" אליה חזק יותר את חלקיקי המים לכן המהירות היא גבוהה יותר. תמיסה שבה ריכוז המומסים נמוך ביחס לתמיסה שנייה היא תמיסה היפוטונית. תמיסה יכולה להיות היפרטונית והיפוטונית תמיד יחסית לתמיסה אחרת:
תמיסה מס' 1 ריכוז התמיסה 15% תמיסה מס' 2 ריכוז התמיסה 10% תמיסה מס' 3 ריכוז התמיסה 5%
דוגמה:
תמיסה מס' 2 היפרטונית יחסית לתמיסה מס' 3, אך היפוטונית יחסית לתמיסה מס' 1.
5. העברת המים ביצורים חיים נעשית בתהליך אוסמוזה. דוגמא: מים של נוזל בין תאי ברקמות הגוף שונות נכנסות בתהליך אוסמוזה לכלי דם כי ריכוז התמיסה בתוך צינורות הדם גבוה יותר מריכוז התמיסה בנוזל בין תאי ברקמות.
6. לחץ אוסמוטי – כוח שאפה : כמה שתמיסה מרוכזת יותר כך לחץ אוסמוטי שלה גבוה יותר.
7. ריכוז אוסמוטי של התמיסה - סכום הריכוז של חומרים שבתמיסה, לדוגמה: ריכוז אוסמוטי של פלסמת הדם נקבע על ידי ריכוזים של כול החומרים המומסים בה (חלבונים, סוכרים, מלחים, ויטמינים, חומצות אמינו, חומרים אורגנים אחרים)
רקמת הדם.
הגדרת המושג "רקמה" . רקמה – קבוצת התאים מאותו סוג הממלאים אותו תפקיד ביצור חי ומוחזקים יחד על ידי נוזל בין תאי.
1. דם הוא רקמה כי:
א. הוא מורכב מתאים ונוזל בין תאי כמו כול רקמה אחרת.
ב. כול התאים של רקמת הדם נוצרים ממקור אחד – תא אם בלשד העצם.
2. רקמת הדם שונה מרקמות אחרות בזה ש:
א. כול מרכיביה נמצאים בתנועה מתמדת.
ב. אחוז של הנוזל הבין-תאי (הפלסמה) ברקמת הדם גבוה לעומת רקמות אחרות.
ג. ישנם 3 סוגים של תאים וכול אחד מהם ממלא תפקיד אחר.
3. תפקידים של הדם:
- הובלת החומרים בגוף (פלסמה ותאי הדם האדומים)
- הגנה (תאי הדם הלבנים, פלסמה, טסיות הדם)
- ויסות ותאום (כול מרכיבי הדם)
4. רקמת הדם מורכבת מ:
- תאים (45%): תאי הדם האדומים (35% - 40%), תאי הדם הלבנים וטסיות הדם(בערך 5-7%).
- נוזל בין תאי(55%) : פלסמה.
5. פלסמה היא תמיסה מימית של חומרים שונים. היא מורכבת מ:
- מים 90%
- חלבונים עד 8%
- חומרים אחרים כגוון : סוכרים, יונים, חומרי פסולת, הורמונים - בערך 2%
6. פלסמה מובילה חומרים מומסים במים :
א. חומרי מזון ממקום קליטתם לכול תאי הגוף.
ב. חומרי פסולת מכול תאי הגוף למקום סילוקם.
ג. הורמונים ממקום היווצרותם למקום פעילותם.
7. פלסמה היא נוזל בצבע שקוף – צהבהב.
תאי הדם האדומים. משך החיים – כ- 120 יום.
1. תאי הדם האדומים – אריטרוציטים – נוצרים בלשד העצם מתא האם, בתהליך ההתמיינות עוברים שינוי בצורה החיצונית ובהרכב פנימי.
צורה חיצונית כדסקית קעורה משני צדדיה מאפשרת:
א. להגדיל את שטח הפנים של התא כדי לקלוט יותר חמצן בו זמני.
ב. לתת גמישות מסוימת לתא כדי לעבור בנימים צרים ביותר
ג. העובי הלא גדול של התא מסייע לדיפוזיה מהירה מאוד.
שינוי בהרכב פנימי:
- תאי הדם האדומים מוותרים על הגרעין, מיטוכונדריות וריבוזומים כדי לפנות יותר מקום להכנסת ההמוגלובין לתא (פרוש הדבר שתאי הדם האדומים הבוגרים לא בונים חלבונים, לא מתחלקים בזרם הדם ותהליך הנשימה בהם מתבצע אך ורק בציטופלסמה - תהליך גליקוליזה ללא ניצול חמצן) .
- עקב שינוי הפנימי הזה תאי הדם האדומים אינם יכולים להתרבות: אין להם איבר הרבייה – הגרעין.
2. המוגלובין – חלבון העיקרי הממלא את תא הדם האדום – מורכב מארבע מולקולות של חלבונים שונים וארבעה יוני ברזל. כול תא הדם האדום מכיל עד 270 מיליון מולקולות ההמוגלובין, כול מולקולת המוגלובין יכולה להוביל 4 מולקולות חמצן .
3. להמוגלובין נטיעה חזקה לקשור חמצן בסביבה שריכוזו של החמצן בה גבוה ולשחרר אותו בסביבה שריכוזו של החמצן בה נמוך לכן הוא קושר אליו חמצן בראיות ומשחרר אותו ברקמות הגוף.
ריכוז של גז מסוים מגדירים גם כלחץ חלקי של אותו גז (במ"מ כספית). ככול שריכוז של הגז גודל, כך גודל גם לחץ חלקי של אותו גז.
4. חמצן מנאדיות הריאה מפעפע לתוך נימי הדם שבדפנות הנאדית וחודר לתוך תא דם אדום בתהליך דיפוזיה. מולקולת חמצן נקשרת מייד להמוגלובין וכך מגיעה לכל תאי הגוף.
5. פרק הזמן שבין שאיפה לנשיפה הוא קצר יחסית ולא כל חמצן שנכנס לריאה מספיק לחדור לתוך הנימים, חלק גדול ממנו נשוף חזרה לאוויר.
6. המוגלובין שחיבר אליו חמצן (אוקסי-המוגלובין) בעל צבע אדום חזק.
7. המוגלובין שמסר את החמצן ברקמות משנה את צבעו לצבע בורדו – כהה יותר.
8. פחמן דו חמצני מתאי הגוף הובל לראיות על ידי הדם: חלק קטן (כ- 7%) על ידי תאי הדם האדומים, רוב על ידי הפלסמה: פחמן דו חמצני נמס במים והופך להיות חומצה פחמתית ובכך מוריד את ה- pH של הדם. מכאן תפקיד הדם ומערכת הנשימה בשמירה על הומיאוסטזיס - מערכת הדם אוספת את CO2 מכל הרקמות ומובילה אותו אל הריאות, הריאות פולטות אותו החוצה ובתוך הגוף נשמר ריכוזו קבוע .
9. פחמן דו חמצני המעובר על ידי תאי הדם האדומים נקשר לחלק החלבוני של המוגלובין ואינו תופס את מקומו של החמצן.
10. פחמן חד חמצני – גז רעיל – כי הוא כן תופס את מקומו של החמצן בהמוגלובין ולא מאפשר את הובלת החמצן לתאי הגוף.
נזק לתאים: תאי הגוף ללא חמצן אינם יכולים לתפקד כי אינם יכולים להפיק אנרגיה
בלי חמצן.
נזק לגוף כולו: אדם הסובל מחוסר חמצן מרגיש סחרחורות, יכול לאבד הכרה, ואם
השהה בסביבה עם ריכוז גבוה של פחמן חד חמצני היא ממושכת,
אפילו למות.
11. מחלה הקשורה בחוסר המוגלובין – אנמיה – נובעת מחוסר בברזל או מחוסר בויטמין B. חוסר בהמוגלובין גורם לכך שתאי הגוף אינם מקבלים מספיק חמצן ולא מבצעים את תהליכי חילוף החומרים ברמה נדרשת. אדם בדרך כלל חיוור, חלש, סובל מסחרחורות.
12. אנמיה תורשתית – הגן האחראי על יצור תאי הדם האדומים פגום לכן נוצרים תאי הדם האדומים לא תקינים , מכילים כמות לא מספקת של המוגלובין ומחוסלים על ידי הגוף בתדירות גבוהה יותר מתאי הדם האדומים תקינים.
תאי הדם הלבנים. משך החיים ממספר שעות עד מספר ימים.
1. מקום היצור - בלשד העצם. תאים לבנים שיוצאים מלשד העצם עוברים התמיינות נוספת בקשרי לימפה, טחול.
2. סוגים – 5סוגים שכול אחד מהם ממלא תפקיד אחר.
3. מבנה התא – תאים גדולים עם יכולת לשנות את צורתם החיצונית ועם יכולת לעבור בין תאי דופן הנים וגם בין תאי הרקמות שונות. בעלי גרעין – במקרה של זיהם יכולים להתרבות בזרם הדם.
4. מקום פעילותם – דם, לימפה, כול רקמות הגוף.
5. תפקיד – הגנה מפני גורמים זרים שפולשים לגוף.
6. הגנה לא ספציפית – הגנה נגד כול הגורמים זרים על ידי:
א . חיסולם בתהליך פגוציטוזה
ב. תגובה דלקתית
7. הגנה ספציפית – יצור נוגדנים. נוגדנים הם חלבונים שנוצרים בתאי הדם הלבנים (B - לימפוציטים) בתגובה לחדירת האנטיגן . כול נוגדן מורכב אחרת ומותאם לאנטיגן ספציפי ולא פועל נגד אנטיגנים אחרים.
8. אנטיגן – גורם זר שבחדירתו לגוף גורם ליצור הנוגדנים. אנטיגן יכול להיות חיידק או וירוס, רעל של חיידקים, חלבון זר (כמו חלבון הארס או חלבונים שנמצאים על תאי הדם האדומים של אדם אחר)
9. בחיסון סביל נוגדנים מוכנים (מגוף אחר) מוכנסים לגוף. חיסון כזה זמני ואין תאי הזיכרון ששומרים את הידע על יצור הנוגדן המסוים.
10. בחיסון פעיל נוגדנים נוצרים בגוף עצמו. חיסון כזה בדרך כלל לכול החיים כי ישנם תאי הזיכרון ששומרים ידע על יצור הנוגדן, ובמקרה הצורך יתחילו יצור מוגבר של נוגדנים כאלו.
11. מחלות הקשורות בתאי הדם הלבנים:
ליקמיה – סרתן הדם – קיימת בשני סוגים.
א. סוג אחד – חוסר בתאי הדם הלבנים – כשה בזמן ההתמיינות לא נוצר מספר מספיק של תאי הדם הלבנים וגם אלה שנוצרו הם לא תקינים.
ב. סוג שני – עודף תאי הדם הלבנים – כשה בזמן ההתמיינות רוב תאי האם מתפתחים לתאי הדם הלבנים על חשבון תאי הדם האחרים. תאי הדם הלבנים אינם בשלים במקרה הזה ולא מתפקדים כמו שצריך.
טסיות הדם (או לוחיות הדם) - טרומבוציטים.
1. יצור. נוצרים בלשד העצם ובשלב ראשון זה תא גדול מאוד. לפני יציאתו לזרם הדם תא מתפרק להרבה חלקים קטנים.
2. מבנה. לטסיות הדם אין צורה חיצונית קבועה – הן יכולות לשנות את צורתן החיצוני. כול טסית היא חלק מציטופלסמה עטופה בקרום. על הקרום ישנן שלפוחיות עם חומרים שונים שנוצרו עוד בתא האם.
3. משך החיים. עד 10 ימים.
4. תפקיד - קרישת הדם.
שלבים של תהליך קרישת הדם:
א. כלי הדם נקרע.
ב. טסיות הדם נתקעים במקום הקרע ומתפרקים.
ג. חומרים יוצאים משלפוחיות שעל קרום הטסית.
ד. חומרים שיצאו הופכים חלבונים בפלסמה ממסיסים לבלתי מסיסים.
ה. חלבון בלתי מסיס יוצר סבך סיבים במקורם הקרע. בסבך הזה נלכדים תאי הדם האדומים ונוצר פקק.
ו. תאי כלי הדם מתחלקים וסוגרים את מקום הקרוע.
ז. אנזימים של פלסמה מפרקים את סבך הסיבים של החלבון – פצע נרפא.
חומרים המשתתפים בתהליך קרישת הדם:
א. אנזימים שכלולים בשלפוחיות שעל קרום טסית הדם.
ב. חלבוני בניין מפלסמה שבמצב תקין מסיסים במים.
ג. חלבונים – אנזימים מהפלסמה שבמצב תקין אינם פעילים והופכים להיות פעילים רק בהשפעתם של חומרים שמשתחררים משלפוחיות של טסיות הדם.
ד. ויטמין K שרובו מיוצר על ידי חיידקים במעיים וחלק קטן ממנו מגיע מירקות ירוקות.
5. מחלות של קרישה מיותרת:
I. פקקת – קרישה מקומית בעיקר ברגליים
II. טרשת – משקעים שנוצרו על הדופן של כלי הדם גורמים להתפרקות טסיות הדם והיווצרות של קריש הדם.
6. מחלות של חוסר קרישה:
I. המופיליה שנובעת מחוסר בויטמין K.
II. המופיליה תורשתית.
קבוצות דם.
1. קבוצת הדם של אנשים נקבעת על ידי אנטיגן (מולקולה גדולה) שנמצא על קרום תאי הדם האדומים.
2. קיימים 2 סוגים של אנטיגנים: A ו- B.
3. בפלסמה נמצאים נוגדנים כנגד אנטיגן זר. קיימים שני סוגים של נוגדנים: a ו-b.
4. אם אצל אדם יש אנטיגן מסוים על קרום התא הדם האדום לא יכול להיות נוגדן תואם בפלסמה של אותו אדם.
לדוגמה: אם על קרום תא הדם האדום ישנו אנטיגן A בפלסמת הדם לא
יכול להיות נוגדן a.
5. קיימות ארבע קבוצות דם באוכלוסיית בני האדם : A, B, AB, O. סימון הקבוצות מציג את האנטיגן שישנו על קרום תאי הדם האדומים אצל אותו אדם. כמובן, אצל אותו אדם לא יכול להיות נוגדן תואם בפלסמה:
|
קבוצת הדם |
אנטיגן על קרום התא האדום |
נוגדן בפלסמה |
|
A |
A |
b |
|
B |
B |
a |
|
AB |
AB |
אין |
|
O |
אין |
a, b |
6. בעירויי דם חשוב להתאים סוגי דם של האנשים. חשוב לדעת שאסור להכניס אנטיגנים לאדם שיש בדמו נוגדנים תואמים לו.
לדוגמה: לאדם שיש לא קבוצת דם A יש אנטיגנים מסוג A על קרום תאי הדם
האדומים ובפלסמה יש נוגדנים לא תאומים לו מסוג b. אסור להכניס לאדם
כזה דם עם אנטיגן B על קרום התא האדום כי נוגדנים שלו יקשרו
אליו ויגרמו לקרישת דם.
7. קיימת גם חלוקת האנשים לפי אנטיגן Rh. אנטיגן מסוג הזה ישנו ל85%- מאוכלוסיית העולם. בעלי אנטיגן הזה הם Rh+)), חסרי אנטיגן הזה הם (Rh-).
8. אם בעירויי דם הוכנס דם בעל אנטיגן Rh (Rh+) לדמו של אדם חסר אנטיגן הזה (Rh-), מתחיל יצור נוגדנים נגד אנטיגן ה-Rh , נוגדנים נקשרים לאנטיגן שנמצא על קרום תאי הדם האדומים שהוכנסו, נוצר קריש דם.