יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל - פס"ד - רעפ 2660/05 עיקרון ההפרעה למילוי תפקיד ציבורי

פסק הדין המלא:
רעפ  2660/05 יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל (עליון; א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, ס' ג'ובראן; 13.08.2008) - 47 עמ'

עיקרי פסק הדין:
המבקש הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור בכך שהציב כרזה בפתח תחנת המשטרה בה נכתב כי יש לפטר את המתלונן-שוטר שמעמדו 'עובד ציבור', מאחר שהוא משתף פעולה עם עבריינים. על המבקש נגזר מאסר על תנאי ל-3 חודשים, תשלום קנס, והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה נוספת. ערעור המבקש על ההרשעה, נדחה. מכאן הבר'ע.


בית המשפט העליון, (מפי השופטת פרוקצ'יה ובהסכמת השופטים ארבל וג'ובראן), נתן רשות ערעור, דחה את הערעור ופסק כי:

תכלית האיסור על העלבת עובד ציבור להגן על עובד הציבור ועל השירות הציבורי, כדי להבטיח את יכולתם המלאה לבצע את משימותיהם למען הציבור. ככזו, עבירת ההעלבה אינה חופפת את הנורמה האוסרת על הוצאת לשון הרע, המתמקדת בהגנה על שמו הטוב של הפרט. גבולות הנורמה האוסרת על העלבת עובד ציבור נקבעים כפרי איזון בין שני כוחות מנוגדים: האחד, הגנה על עובד הציבור במילוי תפקידו, ודרכו הגנה על השירות הציבורי בכלל; השני, הותרת מרחב מספיק לחופש הביטוי והביקורת של האזרח כנגד מוסדות השלטון, השירות הציבורי, ועובדיו.

נקודת האיזון בין הערכים הנוגדים נקבעת בשני מעגלים. המעגל הפנימי עניינו בפרשנות הנורמה הפלילית מתוכה על רקע הערכים הכלליים של השיטה וההגנה החוקתית הניתנת לחופש הביטוי. פרשנות זו מייחדת את הנורמה למצבים חריגים של העלבה, שמתקיים בה מבחן הודאות הקרובה לפגיעה ממשית ביכולת התפקוד של עובד הציבור, בהשלכתו על השירות הציבורי כולו. בשילוב עם היסוד הנפשי מסוג מודעות, מתקיימים יסודות העבירה. במעגל החיצוני, העוסק בדרך יישום עבירת העלבת עובד ציבור, הלכה למעשה, נתונה ליועמ'ש סמכות רחבה לשקול ולהחליט אימתי להגיש כתב אישום בעבירה זו.

בענייננו, במערער מתקיים היסוד העובדתי של העבירה. כן מתקיים בו, לפחות יסוד נפשי של מודעות לטיב המעשה ולנסיבותיו, אם לא כוונה של ממש לגרום למתלונן לעלבון וביזוי כבד. חופש הביטוי, על היבטו החוקתי, נעצר במקום בו מוטחים כנגד שוטר דברי השפלה וביזוי המייחסים לו שחיתות מידות, ועשיית יד אחת עם עבריינים.