מהי מועצת העתונות
המידע המובא להלן נועד להקנות מושג כללי על מועצת העיתונות ופעולותיה, אך אינו מיועד להגדיר במדוייק ובאופן מחייב את מועצת העיתונות, מוסדותיה והכללים לפעולתה. הפירוט המדוייק נמצא בתקנון מועצת העיתונות ובאמנה המצורפת אליו, וכן בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, המופיעים במלואם באתר זה.
מועצת העיתונות בישראל היא גוף וולונטרי, שהוקם במשותף על ידי העיתונות (מו"לים, עורכים ועיתונאים) ונציגי ציבור – כמו גופים מקבילים בעולם. המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת את הכללים האלה.
מטרותיה המרכזיות של המועצה הן:
• לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת.
• להגדיר כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ולפקח על קיומם.
מועצת העיתונות דנה בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית. היא מפעילה בתי דין לאתיקה, שבסמכותם לגזור על עיתונאי או כלי תקשורת עונשים שונים: מאזהרה ופרסום התנצלות עד פרסום ההחלטה נגדו בעיתונים.
מבנה המועצה
מועצת העיתונות נוסדה בשנת 1963. חברים בה נציגי ציבור (40%), עיתונאים (30%) ועורכים ומו"לים (30%).
מוסדות המועצה הם:
המליאה – "המוסד המחוקק" של מועצת העיתונות, הקובע את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה 60 חברים.
הנשיאות – הגוף המבצע של מועצת העיתונות. בנשיאות 23 חברים.
הנשיא – עומד בראש המועצה. בהיעדרו ממלא את התפקיד ממלא מקום הנשיא.
בתי דין לאתיקה – זוהי הרשות השופטת. בתי הדין לאתיקה דנים בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי תקשורת.
כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.
אתיקה:
מליאת מועצת העיתונות היא הקובעת את תקנון האתיקה. החלטות עקרוניות בתחום האתיקה העיתונאית נידונות בכל מוסדות המועצה: במליאה, בנשיאות ובוועדות מיוחדות, המוקמות לצורך בחינת נושאים שונים.
תלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית מתבררות בבתי הדין לאתיקה.
בית הדין לאתיקה:
בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור (המשמש כיו"ר בית הדין), נציג המו"לים והעורכים ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה הוא המחליט אם יש מקום להקים בית דין לטיפול בתלונה. לעתים, מועברות תלונות להליך של גישור.
כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב בן חמישה חברים (מהם שני נציגי ציבור) או שבעה חברים (מהם שלושה נציגי ציבור). בראש כל הרכב כזה עומד משפטן.
יו"ר בתי הדין ממנה את ההרכבים.
לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה (העונש הקל ביותר), דרך נזיפה ופרסום התנצלות על-ידי העיתון – ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה והפסקת העסקתו של עיתונאי. העונש שבו נעשה שימוש בדרך-כלל הוא פרסום ההחלטה בעיתון. אף שמועצת העיתונות היא גוף וולונטרי, כלי התקשורת מכבדים, בדרך כלל, את פסקי הדין.
בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.
במשך השנים, הוציאו בתי הדין לאתיקה סדרה של פסקי דין בעלי חשיבות עקרונית. בעתיד יפורסמו פסקי הדין גם באתר זה.
הגנה על חופש העיתונות:
מועצת העיתונות מופקדת - מטעם הגורמים המיוצגים בה - על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה. נציגי המועצה מגינים על חופש העיתונות בהופעות בכנסת ובמאבק על דעת הקהל. בין השאר, המועצה נלחמת לביטול יוזמות חקיקה המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד מונופולים וקרטלים בתקשורת הישראלית.
השתלמויות:
מועצת העיתונות מפעילה מערך השתלמויות לעיתונאים, בשיתוף מכון חיים הרצוג באוניברסיטת תל אביב והמרכז לאתיקה בירושלים (משכנות שאננים).
מטרותיה המרכזיות של המועצה הן:
• לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת.
• להגדיר כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ולפקח על קיומם.
מועצת העיתונות דנה בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית. היא מפעילה בתי דין לאתיקה, שבסמכותם לגזור על עיתונאי או כלי תקשורת עונשים שונים: מאזהרה ופרסום התנצלות עד פרסום ההחלטה נגדו בעיתונים.
מבנה המועצה
מועצת העיתונות נוסדה בשנת 1963. חברים בה נציגי ציבור (40%), עיתונאים (30%) ועורכים ומו"לים (30%).
מוסדות המועצה הם:
המליאה – "המוסד המחוקק" של מועצת העיתונות, הקובע את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה 60 חברים.
הנשיאות – הגוף המבצע של מועצת העיתונות. בנשיאות 23 חברים.
הנשיא – עומד בראש המועצה. בהיעדרו ממלא את התפקיד ממלא מקום הנשיא.
בתי דין לאתיקה – זוהי הרשות השופטת. בתי הדין לאתיקה דנים בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי תקשורת.
כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.
אתיקה:
מליאת מועצת העיתונות היא הקובעת את תקנון האתיקה. החלטות עקרוניות בתחום האתיקה העיתונאית נידונות בכל מוסדות המועצה: במליאה, בנשיאות ובוועדות מיוחדות, המוקמות לצורך בחינת נושאים שונים.
תלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית מתבררות בבתי הדין לאתיקה.
בית הדין לאתיקה:
בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור (המשמש כיו"ר בית הדין), נציג המו"לים והעורכים ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה הוא המחליט אם יש מקום להקים בית דין לטיפול בתלונה. לעתים, מועברות תלונות להליך של גישור.
כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב בן חמישה חברים (מהם שני נציגי ציבור) או שבעה חברים (מהם שלושה נציגי ציבור). בראש כל הרכב כזה עומד משפטן.
יו"ר בתי הדין ממנה את ההרכבים.
לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה (העונש הקל ביותר), דרך נזיפה ופרסום התנצלות על-ידי העיתון – ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה והפסקת העסקתו של עיתונאי. העונש שבו נעשה שימוש בדרך-כלל הוא פרסום ההחלטה בעיתון. אף שמועצת העיתונות היא גוף וולונטרי, כלי התקשורת מכבדים, בדרך כלל, את פסקי הדין.
בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.
במשך השנים, הוציאו בתי הדין לאתיקה סדרה של פסקי דין בעלי חשיבות עקרונית. בעתיד יפורסמו פסקי הדין גם באתר זה.
הגנה על חופש העיתונות:
מועצת העיתונות מופקדת - מטעם הגורמים המיוצגים בה - על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה. נציגי המועצה מגינים על חופש העיתונות בהופעות בכנסת ובמאבק על דעת הקהל. בין השאר, המועצה נלחמת לביטול יוזמות חקיקה המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד מונופולים וקרטלים בתקשורת הישראלית.
השתלמויות:
מועצת העיתונות מפעילה מערך השתלמויות לעיתונאים, בשיתוף מכון חיים הרצוג באוניברסיטת תל אביב והמרכז לאתיקה בירושלים (משכנות שאננים).
הוספת תגובה