שופט המחוזי: רופא שב"ס מנע טיפול ושיקר לביהמ"ש

עציר נשא איידס המואשם באונס, שוחרר (יום ה', 27.11.08) למעצר בית, לאחר ששופט קבע כי שירות בתי הסוהר אינו מספק לו את הטיפול הרפואי הנדרש לו, ומסכן את חייו.

בית המשפט המחוזי מרכז הורה לשחרר למעצר בית עציר נשא איידס המואשם באונס ובהפצת מחלה. השופט מאיר יפרח קבע כי שירות בתי הסוהר לא סיפק לעציר את התרופות הדרושות לו על-פי מרשם, ואף שיקר בכל הנוגע למתן הטיפול.

בהחלטה נחשפה הפרשה במהלכה מינה השופט את סניגורו של העציר, עו"ד מסטרמן לשמש Officer of the court כדי לערוך בדיקה האם נכונות תלונותיו העקשניות של העציר כי בניגוד להצהרות שירות בתי הסוהר, ובעיקר זו של רופא כלא ניצן ד"ר גנאדי, התרופות החיוניות אינן מסופקות לו.

השופט כתב כי בדיקת הסניגור העלתה תמונה קשה של מצג שווא שהוצג בפני בית המשפט על-ידי שירות בתי הסוהר ורופא הכלא. הוא ציין כי בהגיע הסניגור למרפאת הכלא כשהוא מלווה בקצין האסירים, יצא לקראתו ד"ר גנאדי והודיע לו כי "בדיוק היום נגמרה התרופה". אלא, התברר כי התרופה "וידקס" אינה מצויה ברשות שב"ס כבר משנת 2006. "לא ייפלא אפוא שד"ר גנאדי לא זכר את מראהו של כדור ה'וידקס' ואת צבע קופת האריזה שלו". השופט הוסיף כי "ההחלקה במדרון צברה תאוצה, ד"ר גנאדי אמר כי תרופת ה'וידקס' לא מצויה בישראל בכלל".

לא זו בלבד, אלא שהסניגור גם מצא ביומן חלוקת התרופות רישום כאילו מ-1.11.08 ואילך למעט 16-17/11/08, "קיבל העציר את תרופת ה'וידקס' כך, גם ביום 18.11.08 בערב וכן ביום 19.11.08 בערב, נטל המשיב את תרופת ה'וידקס' (על אף שביום 18.11.08 שהה המשיב בבית מעצר אחר, ולא בבית המעצר ניצן)".

השופט דחה את טענת ד"ר גנאדי כי מדובר ב"רישום שנערך על-ידי 'אח לא מיומן' שהיה נתון בסד של זמנים ודחה את ביצוע פעולת הרישום". מדובר "במצג שווא שהוצג לי והטעה אותי לסבור כאילו מקבל העציר את התרופות שנרשמו לו ע"י הרופאים המומחים. מצג שווא זה לא הוצג בטעות או בחוסר תשומת לב. התרשמותי היא שהוא נעשה ביודעין".

עוד כתב כי גם אם היה נכון למחול על הטעייתו בידי ד"ר גנאדי "ולהסרת ספק: איני נכון לכך", הרי ש"על כבודו של העציר אינו מוחל. גם אם נשללה חירותו והוא הושם במעצר, חלק מכבוד האדם שלו הוא לקבל את הטיפול התרופתי לו הוא זכאי, במיוחד בשעה שהוא נשא איידס. שעה שחירותו נשללה, עברה אל שלטונות שב"ס החובה לדאוג למחסורו ולריפויו של העציר, ולא רק החובה לספק לו מזון ומזרן לישון עליו".

איני מוכן לסכן את חייו של העציר לנוכח "התנכרות השב"ס לחובתו", ניסיונו "לתת מכשול בפני עיוור", קרי הכשלת בירור בדבר הימצאותה של התרופה בבית המעצר, ומסירה לפרקליט מידע לא נכון ביודעין, כתב השופט יפרח. "מצפוני אינו מתיר לי לעשות כך, במיוחד שעה שאני יודע אל-נכון שמזה כחודש ימים לא מסופקת לעציר תרופה חיונית עבורו, למרות שביומן רישום חלוקת טיפולים חודשי לחודש נובמבר 2008, מצוין שהתרופה 'וידקס' ניתנת לעציר".

השופט כתב עוד כי לאחר גילוי השינוי בין תוכן רישום ביומן למציאות, התעוררה בקרבו השאלה: "כיצד אוכל לסמוך על כך שמכאן ולהבא יקבל העציר את התרופות במלואן?! השאלה שאלה והחשובה בה. החשש מתחזק עקב כך שהוא שהביא עימו את התרופה לבית המעצר וחרף זאת - לא סופקה לו התרופה ובאורח פלא, כבר איננה עוד. לא רק התרופה לבדה הובאה לבית המעצר אלא גם מרשם המאפשר קבלת 30 כדורים נוספים (מרשם שעמד בתוקף מיום 25.9.08 ועד 25.10.08), אך איש לא דאג למימוש המרשם. ל כן, אני סבור כי יש לשחרר המשיב למעצר בית מלא".

השופט הורה לשחרר את העציר למעצר בית מלא ובאיזוק אלקטרוני. הוא הוסיף כי הוא מצפה "מכל מי שנוגע בדבר שיחקור היטב בפרשה עגומה זו ולא יניח לה עד אשר ימוצה הדין עם מי שראוי למצות עימו את הדין (לאו דווקא הדין המשמעתי. אפשר וגם לדין הפלילי יש עדיין לטפל בסוגייה)".

קישור למאמר ב-NFCי:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-180867-00.html?tag=10-05-50