המגזין למחשבה פתוחה - מדע, טכונלוגיה, פילוסופיה, ביקורת הממסד
תחקירים:  א-דורה, רבין, אדיסו מאסלה, כפר כנא
צור קשר

לאה רבין כותבת בספרה -"יצחק לא נפגע", מרים אורן "רבין לא נפגע", דליה רבין מעלה שאלות קשות. והעתונות שותקת. קץ הדמוקרטיה?

09.05.2008 07:48

לאה רבין בספרה "הולכת בדרכו": מיד לאחר הירי קודם שכיסו אותו השומרים "יצחק נראה בסדר גמור" (עמ' 24). דליה רבין בראיון עולם האשה נובמבר 99 שואלת האם יגאל עמיר הוא שרצח את האבא שלה (צילום הראיון בהמשך) : דליה: "אז (ברצח קנדי) האשימו את לי אוסוולד שמיד נרצח, אצלינו אומרים שיגאל עמיר רצח את אבא שלי אבל זה לא כל כך פשוט". המראיינת: "במי את חושדת?" דליה: "אני לא אומר".



לאה רבין "כשהתבוננתי ביצחק בהרף העין קודם שכיסו אותו השומרים הוא נראה בסדר גמור".

לאה רבין כותבת בספרה -"יצחק לא נפגע", מרים אורן "רבין לא נפגע", דליה רבין מעלה שאלות קשות. והעתונות שותקת. קץ הדמוקרטיה?

לאה רבין מוסיפה (עמ' 25) שהיא שמעה משהו צועק "זה סרק".
רבין מגיע לבית החולים בלי שאף אחד ידע על הגעתו, מוזר לאור העובדה שבמקום הירי היו אנשי ביטחון רבים ולכולם מכשירי קשר אלחוטיים.

 ברכב שהוביל את לאה רבין ממקום הירי אנשי השב"כ אומרים לה "זה לא היה אמיתי", ולוקחים אותה למטה השב"כ ולא לבית החולים. לאה שראתה שרבין לא נפגע, שמעה את "הסרק" במו אוזניה, כך גם טענו אנשי השב"כ שהסיעו אותה למטה השב"כ  ("זה לא אמיתי" - דהינו תרגיל). לאה שראתה שיצחק לא מופתע ושמדובר בתרגיל  מתארת בספרה (בקטע הצילום הקודם) את פליאתה על שהיא מובלת למטה השב"כ במקום למסיבה המתוכננת בצהלה!  
 
מטה השב"כ נמצא מחוץ לעיר כלומר זמן הנסיעה לא קצר, ושם תוך המתנה לא קצרה ומורטת עצבים  "הזמן עובר לאט", עד שנודע להם בשב"כ שרבין בבית החולים.
יחד עם רבין היה הנהג ורובין איש השב"כ, המחזיקים קשר אלחוטי לשב"כ, פרט להם היו במקום אנשי שב"כ רבים ובמשך הדקות הארוכות מורטות העצבים אף אחד לא מדווח למטה השב"כ שרבין נפצע ונלקח לבית החולים? 
עדות זאת של לאה רבין סותרת  את עדות הנהג דמתי בפני ועדת שמגר שהם הגיעו לבית החולים בתוך דקה וחצי. אם הם הגיעו לבית החולים בתוך דקה וחצי הכיצד במטה השב"כ משך דקות ארוכות לא ידעו שרבין בבית החולים? 

התעלומה נפתרת כשבודקים את דוחות המעצר (2 דוחות) ואת צילום השעון על ידו של השוטר האוחז ביגאל עמיר המגלים שהוא נעצר בשעה 9:30, כ-22 דקות קודם שרבין נרשם בבית החולים (שעה 9:52). 

לאן רבין הפצוע האנוש נעלם למשך 20 דקות עלומות?
מדוע הנתון המדהים הוסתר מהציבור?
מה קרה שם באמת?

מרים אורן שעמדה סמוך לרבין בעת הארוע מחזקת את עדותה של לאה רבין. מיד לאחר הארוע מרים אורן אומרת לכתב הטלויזיה (ערוץ 1)  "רבין לא נפגע" וכן  " רבין הרים את רגלו כדי להכנס לרכב ונשמעו 3 יריות" והיא מוסיפיה "רבין לא נפגע".
אורן נשאלת "את בטוחה?" והיא עונה החלטית "רבין לא נפגע".
הכתב שואל "איפה עמדת?" 
אורן משיבה: "מטר, מטר וחצי ממנו, רבין לא נפגע".

http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/114729

העתונות בכלל מנסה להסתיר.
ממצאים  דומים  ששמתי ב-YNET נמחקו יחד עם הפורום הפילוסופי של YNET. 
להלן  העתק האשכול ב-YNET:

נושא : לאה רבין כותבת בספרה - יצחק לא נפגע
תאריך :  25/01/05  06:37
מחבר/ת :  נחום שחף
בתגובה ל: רצח רבין חנק את הדמוקרטיה, את הספק, את הלגיטימיות של חצי מהעם - נחום שחף
================================================
מצורף קישור לקטע ראיון עם דליה רבין האומרת ""אז (ברצח קנדי) האשימו את לי אוסוולד שמיד נרצח, אצלינו אומרים שיגאל עמיר רצח את אבא שלי אבל זה לא כל כך פשוט".  
המראיינת: "במי את חושדת?"
עונה דליה "אני לא אומר"
עד כאן ב-YNET.

קטעים נוספים (מתוך הראיון המצורף מעולם האשה) בהם דליה רבין מציגה את בקשתה של המשפחה שהרצח יחקר מחדש:
דליה: "היתה תקופה שערוץ 2 עם הכתב מתי כהן הכינו תחקיר רציני. הם סיפרו לי על הממצאים וזה עורר אותי מאוד. לצערי הם לא עשו עם התחקיר הזה כלום".
דליה: "בכל פעם מחדש אני מגיעה למסקנה שאולי אין סיכוי שאגיע לאמת, ויורדת מזה, ואז, דרך אדם אחר שמוטרד מזה לא  פחות מבני המשפחה, זה מתעורר מחדש. זה מציק לי מאוד".

דליה רבין שבקשה ממני לחקור את רצח אביה העבירה בקשה לראש הגנזך הלאומי פרופ' אבייתר פרייזל שיסייע לי בחקירה. הסיבות לכך מפורטות בקטע המצולם:
לאה רבין כותבת בספרה -"יצחק לא נפגע", מרים אורן "רבין לא נפגע", דליה רבין מעלה שאלות קשות. והעתונות שותקת. קץ הדמוקרטיה?
הערה - הצגתי את החומר באתר הפילוספיה של YNET. כמה חודשים אח"כ YNET סגרו את האתר ומנעו בכך את האפשרות לעיין בחומר הנוגע לרצח רבין.  

(המשך הראיון) דליה: "כשאני שומעת שאדם כמו אביגדור אסקין, שאני עוקבת אחריו מאז הרצח בשבע עיניים (נשא את תפילת ה"פולסא דנורא" הקללה למותו של רבין), מופעל ע"י השב"כ, זה מעורר אצלי מחשבות ותהיות"
דליה שהיתה אז מועמדת לתפקיד סגנית שרת הביטחון היתה אמורה לדעת.
דליה שואלת עוד: "למה אמרו לאמא שלי שזו תירגולת? ומה קרה לאינסטנקטים החיוניים כל כך לכל מאבטח? איך זה שלא ירו בו (בייגאל עמיר)? תראי מה היה כעת עם מובראק (שירו במתנקש), איך זה שהאנשים שתפקידם להגן על האבא שלי  לא ירו אינסטנקטיבית במי שירה בו? "
והיו שם מספר אנשי שב"ב מיומנים, שכל אחד מהם היה אמור להגיב סימולטנית.

קטעים נוספים מאותו ראיון:
 דליה: "ערוץ 2 הכינו תחקיר רציני, לצערי הם לא עשו כלום עם התחקיר" (מדובר על נובמבר 99).

המשך:
"רצח אביה אינו מרפה ממנה "4 שנים חלפו" היא אומרת "והכאב פושט ולובש צורה".
"כל אחד מאיתנו וכולנו ביחד אכולים ספקות לגבי איך קרה ומה קרה, וזה הכי קשה. הכי קשה".
"יש לכולנו תחושה שגמרו את כל הסיפור במסקנה שהרצח היה פאשלה. זה פשטני מדי. יש המון סימני שאלה לגבי ליל הרצח".
המראינת: "כמו מה?"
דליה: "הרי מישהו צעק "זה סרק" ואין תשובה מי צעק. ועדת שמגר לא קבעה מי היה האיש שצעק שמדובר בכדור סרק".
המראיינת: "מאין הביטחון שימישהו צעק "סרק". אולי מדובר בשמועה?"
דליה: "אמא שלי שמעה בודאות. היא צלצלה אלי הביתה מיד אחרי שזה קרה ואמרה לי "ירו באבא אבל זה לא אמיתי. אמא היתה בתוחשה שלא קרה כלום, שזה לא אמיתי, שהכול בסדר. שאבא בסדר".
"כשאנשי הביטחון הסיעו אותה במכונית אחרת לבית החולים, הם אמרו לה שזה לא אמיתי".
 
לאה רבין כותבת בספרה -"יצחק לא נפגע", מרים אורן "רבין לא נפגע", דליה רבין מעלה שאלות קשות. והעתונות שותקת. קץ הדמוקרטיה?

 כמה חודשים אח"כ נפגשתי עם דליה בכנסת בפגישה נכחה אחת מהעוזרות של דליה. דליה שראתה כמה מהממצאים  אמרה  שהשאלות  מקשות עליה לישון בלילה. ובקשה שלא ארים ידים כמו כתב ערוץ 2.
בפגישה הצגתי את בעית החור בקידמת החולצה (המתאים לקליע 9 מ"מ) עליו דיווח היס בדו"ח הפתלוגי, שאינו מתאים ליגאל עמיר שירה מאחור (בסרט של קמפלר).  דליה בקשה שאבטיח להמשיך בחקירה, ולבקשתי העבירה בקשה לראש הגנזך הלאומי פרופ' אביתר פרייזל שיסיע  בתחקיר ויאפשר לי לבחון את הבגדים של רבין.

כמה שבועות קודם גיליתי בארכיון הלאומי  תוך ליווי מקצועי של הקבוצה של ג'י בושינסקי,  ששיר השלום זוייף, כאשר סימן החור וסימני הרשף בשיר השלום נעלמו משיר השלום שנשמר בארכיון הלאומי.  היו  שאלות נוספות שהצריכו בדיקה. בסופו של דבר למרות בקשת דליה לא ניתן  לי לראות את הבגדים, אולי כדי למנוע את חשיפת החור הכפול מלפנים בחולצה ובגופיה. 
עם זאת ניתן לי לראות ממצאים אחרים ובכללם התימלול המלא של פעולת ועדת שמגר ושל ועדת האיסוף, צילומי הסטיל  על ידי גרשון שליונסקי, סרט הוידאו שצילם קמפלר, שיר השלום שהיה בתוך כריכה מהודרת, האקדח וקליעי האקדח, וחומר רב נוסף.

את עיקרי המחקר הצגתי בפני פרופ' יוסי אלמוג שהיה אז בחופשת פרישה מתפקידו כראש המז"פ, ובפגישה נפרדת עם ברוך גלדשטיין קצין חקירות מיוחד של המז"פ ואריה ציכנר שהיה אז עוזרו של ראש המז"פ החדש.
אריה סיפר  שבועים אח"כ על שהוא דיווח על ממצאים לניצב יוסי סדבויים ראש אגף החקירות במשטרת ישראל, ולרב ניצב יהודה וילק המפכ"ל.

חיפוש בארכיון האינטרנט של עתון הארץ מגלה שורה של מאמרים המספרים על בקשת בני המשפחה לפתוח את החקירה מחדש, אלא שהממשלה מתנגדת, משרד המשפטים מתנגד, השב"כ מתנגד...
ולא רק הם מתנגדים בעתון הארץ מציגים את מי שחוקר את הפרשה כימין קיצוני, כהזוי.
הסתירה האבסורדית בין פרסום בקשת בני המשפחה מחד, ומאידך סתימת פיות הזועקת לשמיים.

להלן אחד מקטעי התקציר בארכיון האינטרנט של הארץ: 

לאה רבין כותבת בספרה -"יצחק לא נפגע", מרים אורן "רבין לא נפגע", דליה רבין מעלה שאלות קשות. והעתונות שותקת. קץ הדמוקרטיה?

האדם החושב ההגון לא יכול לברוח מהשאלה מדוע יגאל עמיר שלטענתו ירה ברבין כדי להביא לביטול תהליך השלום של אוסלו, ידע ששמעון פרס שהיה הכוח המניע העיקרי להסכמי אוסלו יחליף את רבין בתפקיד כממלא מקום ראש הממשלה. במילים אחרות מדוע עמיר שרצח את רבין כדי להביא לכאורה לביטול תהליך השלום,עשה מעשה  שהביא להכנסתו לכלא לכל ימי חייו כל זאת במעשה שהביא לדחיפת הסכם השלום במקום לביטולו? 

מי עמד אם כן מאחרי הירי?

האם היה זה שמעון פרס עליו אומר רבין "חתרן בלתי נלאה"?
האם גורמים בשב"כ כפי שרמזה דליה רבין במקומות שונים (כולל בראיון בעולם האשה בהתיחסותה לאביגדור אסקין).
אם קבוצה קטנה בשב"כ רצחה אולי את רבין אין זה הופך את השב"כ כולו לרוצחים.
אם בודדים בשב"כ ובתוכם ראש השב"כ דאז כרמי גילון היו חלק מהקונספירציה (יש הוכחות נסיבתיות אך לא הוכחות חותכות) הרי שהם חשפו זאת בהכרח לבודדים.


  לאה רבין כותבת בספרה -"יצחק לא נפגע", מרים אורן "רבין לא נפגע", דליה רבין מעלה שאלות קשות. והעתונות שותקת. קץ הדמוקרטיה?

"הנחת היסוד שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין"
"די לסלק אותי מדרכו ולהישבע אמונים כראש הממשלה"
"להיטות הזאת לא ידעה גבול. הדחף הזה לא הכיר מגבלות. "הכול מותר"
"הדלפות וחתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה, וערעור מעמדה של הממשלה, לפי המשנה הבולשביקית הנודעת; ככל שיהיה רע יותר, כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם"
(פנקס שרות עמ' 534)

רבין לא אמר זאת בשיחת חולין בערב שישי, אלא בספרו כשהוא יודע שפרס עלול לתבוע אותו אלא אם יש לרבין על מה להסתמך.
ואכן יש עדויות על שקריו וחתרנותו של פרס בהתבטאויות כמה מראשי המדינה לשעבר (דוגמת משה שרת ואחרים)
ועתה אומרים "אני לא מאמין בקונספירציה" ומי שאומר אחרת נחשב במדינה להזוי.
למה? אם הכול בסדר למה לסתום פיות בישראל הדמוקרטית?
למה רבין לא חשש לומר על פרס "חתרן"?
ומה משמעות המילה חתרן? לא קונספירטור??
ולמה עד כדי "בלתי נלאה".
ולמה התקשורת הסתירה את השנאה של פרס לרבין כפי שנחשף ע"י שמעון שיפר ונחום ברנע מידיעות אחרונות?

מי הרוויח מרצח רבין ומי הפסיד?
- פרס התמנה לראש ממשלה
- רבין שאמר על פרס חתרן בלתי נלאה נרצח,
- ביבי שהוביל ב-7% עד 20% בסקרים מול רבין, ירד ל-23% מול פרס שהחליף את רבין. בסקר שפורסם כשלושה חודשים לאחר הרצח (מעריב סוף ינואר 96) - פרס זכה ל-53% מול ביבי 23% - בפער של 30% במקום הפער ההפוך של 7% ומעלה לטובת ביבי מול רבין ). 
להרוג כמה ציפורים במכה אחת.

מדוע פרס מינה את כרמי גילון לראש מרכז פרס לשלום?
למה פרס מינה את כרמי גילון לשגריר ישראל בדנמרק למרות התנגדות הדניים למינוי, לאחר שכרמי גילון היה אחראי על השב"כ שעינה  עצירים ערביים.

ומדוע העתונות מסתירה?  
ומה שיותר עצוב תופעת המקארתיזם הגורפת בעתונות הישראלית, בסגנון שנות ה-50 של המאה הקודמת בארה"ב.
האם ישראל עדין ראויה להחשב לדמוקרטיה מערבית?

ראוי להביא את פסיקתו של השופט אדמונד לוי בשאלת ביטול עסקת הטיעון  של הנשיא קצב מתוך מאמר שפורסם ב"הארץ" מיד לאחר פסיקת הבג"ץ.
ציטוט: "ייחודה של הפרשה", כותב לוי, "הוא במעורבותם הפעילה וחסרת התקדים של גיבוריה בהזנתם היזומה או הנגררת של אמצעי התקשורת... כשופט אני מתקשה להשלים עם הדבר. ראשית, טמון בו סיכון ממשי להשפעה, אם לא על בית המשפט הרי על אלה העשויים לשמש עדי מפתח בפרשה. שנית, מאיים הוא להעביר את מרכז הכובד בשאלת האשמה או החפות מן הערכאה המוסמכת אל המרקעים ואל דפי העיתונים, תוצאה אשר מקומה לא יכירנה בחברה דמוקרטית... אין פירוש הדבר שעל בית המשפט לעטות על פעולתו מסך, במטרה להסתירה מעיניה של ביקורת חיצונית. אדרבה, לא ניתן להפריז בחשיבותו של עקרון פומביות ההליך ובזכותו של הציבור לדעת. אך נוכח התערבות כה קיצונית בהליך הפלילי, דומה כי זה מכבר נחצה הגבול הראוי. שוב אין אנו מצויים במגרשם של חופש הביטוי ושל חופש המידע".

מסכם העתונאי מהארץ: "דבריו של לוי מבטאים את חששו הכן מההשפעה הדרמטית שעלולה להיות לסיקור התקשורתי, זה שקודם למשפט וזה שמתקיים במהלכו, על שיקול הדעת של המעורבים בו ועל תוצאותיו. לוי אף מעז לתהות באשר ליכולת של עמיתיו, אולי גם זו שלו, להישאר חסינים בפני הלך הרוחות הציבורי".

("ומה אם מזוז חשש לנצח"  שלומי ברזל\ הארץ 27.2.2008 - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/958622.html).

ראוי להביא את דבריו של השופט המחוזי טימן על חבריו במחוזי עם פרישתו מכס השיפוט לאחר 27 שנים (ראיון בהארץ): "פעם אמרתי לשופט בהרכב שאני רואה בעייתיות בראיות בתיק. אפילו לא דיברתי על זיכוי, והוא אמר לי, 'אתה יודע מה יעשו לנו פה אם נזכה?"

ומול מילים קשות אלו של השפעת התקשורת על החלטות בית המשפט מה היו סיכוי  יגאל עמיר למשפט צדק  ברצח רבין ובתוכם ע"י השופט אדמונד לוי כאב בית הדין? האם אדמונד לוי העלה שאלות דומותו בינו לבין עצמו טרם שחתם על פסק הדין?
האם עתון הארץ שואל עצמו  עד כמה הוא "העתון לאנשים חושבים" סייע בהזניית השיח הציבור,  ברמיסת הדמוקרטיה, והמחשבה החופשית?

והרי סתימת הפיות ורצח הדמוקרטיה המתמשך  גרוע מהרצח עצמו.
וקשה לי לא פחות שתיקת הכבשים של אנשי הרוח בישראל.

דמוקרטיה ישראלית לאן?



Anonymous
הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה