5 ש"ח ליד של ילד - א-דורה כבמת תעמולה תפורה היטב
העסקה הולכת כך: הפלשתינים משלמים לילד חמישה שקלים, והילד זורק על כוח צה"ל מטען, וחוזר הביתה עם יד אחת פחות. ואם הוא חוזר בארון, מה טוב: התקשורת העולמית, ואפילו הישראלית, תצרף עוד מוחמד א-דורה קטן לאוסף הגולגלות. בצלם מחפה על תופעה מכוונת - שליחת נערים פלשתינאים להתאמת עם החיילים הישראלים. והמזרחן דן שיפטן מחווה דעתו על הארועים המבויימם שנחשפו בתחקירו של נחום שחף בפרשת א-דורה
5 ש"ח ליד של ילד
אמנון לורד – מקור ראשון
העסקה הולכת כך: הפלשתינים משלמים לילד חמישה שקלים, והילד זורק על כוח צה"ל מטען, וחוזר הביתה עם יד אחת פחות. ואם הוא חוזר בארון, מה טוב: התקשורת העולמית, ואפילו הישראלית, תצרף עוד מוחמד א-דורה קטן לאוסף הגולגלות
ב-17 בספמטבר, לפני עשרה ימים, היה אירוע מעניין בסביבות חאן-יונס. מדובר ב"כמעט-פיגוע", שאשר על כן לא דווח. מטען חבלה נזרק אל חיילי צה"ל על ידי ילד קטן, שפעל מתוך קבוצה גדולה של ילדים שהתגודדו סביב נגמ"ש של צה"ל וקודם לכן זרקו אבנים על עמדת צה"ל.
"בשעה ארבע וחצי בערך זיהינו כ-50 עד 80 ילדים מתקרבים למתקן", סיפר מפקד הפלוגה ש'. "עליתי על נגמ"ש במטרה לסמן להם לעזוב את השטח. הילדים, ביניהם כמה בני-עשרה, התקרבו לנגמ"ש. יריתי כמה יריות אזהרה לעבר הילדים והם ברחו לשכונה הקרובה. אחד הילדים זרק איזה חפץ לעברי. החפץ היה כנראה פצצה או רימון. זה התפוצץ כ-50 מטר ממני".
מדובר בפעולה אחת, לא מוצלחת מבחינת הפלשתינים, החושפת דפוס פעולה נפשע שבדרך כלל איננו מדווח בתקשורת, ודאי לא בתקשורת הזרה. זה השימוש המכוון בילדים בלוחמה של ארגוני הטרור.
מי שהודה בזה ואף הוסיף פרטים היה לא אחר מאשר אבו-מאזן, בראיון שהעניק לעיתון הירדני 'א-ראי' ב-20 ביוני השנה. אבו-מאזן סיפר כי ארגוני הטרור משלמים חמישה שקלים לילד עבור כל מטען שמופעל נגד חיילי צה"ל. רבים מהילדים נפצעו קשה כתוצאה מהפעילות הזאת. "לפחות ארבעים ילדים מהעיר רפיח איבדו את הזרוע שלהם כתוצאה מהתפוצצות מטעני צינור", סיפר אבו-מאזן. "הם קיבלו חמישה שקלים עבור זריקתם".
נראה שאבו-מאזן מנסה להסיר מהרשות הפלשתינית אחריות לפעילות הזאת, ולכן חשף אותה כחלק מפעילות של "ארגוני טרור". ההורים ודאי לא מאושרים מזה. דפוס פעולה זה מסביר גם כמה מקרים שאירעו בשנה האחרונה בגזרת עזה, ואשר באחרון שבהם, לפני שבועות אחדים, נהרגו כמה ילדים ערבים מפגז טנק.
ילדים זוחלים בלילה כדי לבצע פיגוע ולהביא הביתה חמישה שקלים לראש. התופעה הזאת אינה מדווחת על ידי ארגוני זכויות האדם. אולי לא כמדיניות שמוכתבת מלמעלה אלא יותר כסוג של הפנמת הצורך להילחם בישראל בכל האמצעים, כפי שמבינים אותם פעילי זכויות האדם. על כך העידה הסופרת רונית מטלון, שסיפרה על תופעה דומה שנתקלה בה תוך כדי סיקור עיתונאי של האינתיפאדה הראשונה.
בראיון ל'ידיעות אחרונות' (27.4.01) סיפרה מטלון כי כשחזרה מסיור בעזה טלפנה מזועזעת לחבר שלה בארגון 'בצלם' וסיפרה לו בתדהמה שהפלשתינים שולחים את הילדים שלהם בכוונה מול החיילים. האיש מ'בצלם' ענה לה: "כן, אבל אל תכתבי את זה. זה מזיק למטרה".
ג'סטוס ויינר פרסם מחקר יסודי מאוד בנושא שימוש בילדים בלוחמה של הפלשתינים, שפורסם בשני חלקים לפני שנה בכתב העת 'נתיב'. ויינר ציין במפורש, כי הדבר מהווה פשע מלחמה על פי החוק הבינלאומי. אין לצפות שמלבד מלכת שוודיה או יו"ר ארגון ויצ"ו מישהו יתקומם נגד מלחמתם של הערבים. יחד עם זאת, למרות שהדפוס הזה קיים כבר הרבה שנים (מטלון דיווחה על אירועים משנת 89'), בשנתיים האחרונות זה הפך לנשק אסטרטגי בידי הפלשתינים כפי שהוכיחה פרשת הילד מוחמד א-דורה שבימים אלה ימלאו לה שנתיים.
פרשת א-דורה, ראוי לזכור, היתה עלילת הדם המרכזית שהזינה את אש האסלאמו-פשיזם, את מתקפת הטרור, וזאת באמצעות שיתוף פעולה מצד אנשי תקשורת אירופים. בייחוד מדובר בצלמי טלוויזיה פלשתינים העובדים בשירות רשתות בינלאומיות. פרשת ההונאה הפלשתינית בעניין א-דורה פורסמה לראשונה על ידי אסתר שפירא בטלוויזיה הגרמנית.
תחקיר מקיף יותר פורסם לראשונה בתקשורת הישראלית בגיליון 'מקור ראשון' בפסח האחרון. הנושא מחלחל באיטיות לתודעת גורמים באקדמיה הישראלית ובתקשורת האמריקנית.
פרופ' דן שיפטן שצפה בחומר הווידיאו הגולמי שבידי החוקר נחום שחף ובדק את ניתוחי האירוע ששחף ערך במצגת, כתב חוות דעת על הפרשה: "חזיתי בחלק מן המצגות המרשימות והשיטתיות שהכין נחום שחף בעניין הפגיעה בילד מוחמד א-דורה בצומת נצרים ושוכנעתי שיש בסיס איתן לטענה שהילד לא נפגע מירי של הכוחות שהיו מוצבים בעמדת צה"ל בצומת. מה שחשוב יותר בעיני - החומר מוכיח באופן נחרץ כי הפלשתינים השתמשו באותו יום עצמו בצומת נצרים כבמת תעמולה שבה עסקו, בשיתוף מדעת של צוותי טלוויזיה זרים, בבימוי ציני ושקרי בעליל של אירועים מפוברקים שנועדו להשחיר את פניה של ישראל בדעת הקהל המערבית. אין חדש בעיסוקם של הפלשתינים בהונאה, אלא שבחומר של שחף יש הוכחה נחרצת לכך, העשויה לשכנע כל אדם חסר פניות".
מה אפשר להוסיף על זה? רק זאת, שהתקשורת הישראלית מתעלמת באופן שיטתי מהסיפור הזה, שבממדים הכוללים שלו ובהשלכות שלו, הוא הסיפור העיתונאי הגדול ביותר של המלחמה הנוכחית.
שוחחתי לאחרונה שוב עם שחף, והוא סבור שבמלאת שנתיים למלחמה יעשו הפלשתינים מאמץ עליון לפברק פרשייה נוספת בנוסח מוחמד א-דורה. לפי דעתו של שחף, ישראל צריכה להיות זהירה מאוד בתקופה הקרובה כדי לא ליפול למלכודת פלשתינית, שמטרתה עלילת דם נוספת. הם זקוקים היום לדלק נוסף כדי לשפר את תדמיתם ולהשחיר את פניה של ישראל. האירועים שהיו בחודשיים האחרונים, שבהם נהרגו ילדים, כמו גם הדיווח של קצין צה"ל ליד חאן-יונס, מלמדים שמדובר במאמץ מתואם. מה שמדאיג יותר הוא שכתבי הטלוויזיה, בייחוד הישראלים, ממשיכים לשתף פעולה עם הפלשתינים. לא מתוך כוונה רעה אלא יותר ככלבים פבלוביים החוזרים כמו תוכים על הודעות דובר פלשתיניות שמגיעות אליהם. למשל, כאשר נכשל נסיון חיסול של בכיר בחמאס, מסרו הפלשתינים מיד ובמקביל שבמקום הבכיר נהרגו ארבעה ילדים שהיו בסביבה.
כתב הטלוויזיה אלון בן-דוד מסר את הידיעה כאילו מדובר בעובדה שאין עליה ערעור. לאור הניסיון המצטבר בתרגילי ההונאה הפלשתיניים, עיתונאי אמיתי לא היה אמור לדווח הודעה כזאת אלא לאחר שראה את גופות הילדים במו עיניו, במקום ההתרחשות, בלוויית רופא פתולוג. לפני חודשים אחדים, בעקבות הקרב בג'נין, פורסמו בטלוויזיה צילומי מזל"ט כנראה, שבהם נראות בבירור הלוויות מבוימות שבהן לפתע נופלת הגופה מהאלונקה, מתרוממת על רגליה, ומנקה את האבק מהמכנסיים. חוסר התגובה לאירועים המבוימים האלה לימד את הפלשתינים שאין היום בשטח עיתונאים אמיתיים אלא רק ממסרי דיווח אוטומטיים, שעליהם קל לעשות כל מניפולציה.

